למדנות- מקצוע הומני

שעת ערב שקטה, הטלפון מצלצל על הקו חבר יקר העוסק מזה שנים בתחום החינוך והכוונה לבני נוער השיחה קולחת ומעניינת, כהרגלו הוא פותח בסוגיה חינוכית.

"אני מנסה לעזור לקרוב משפחה" הוא אומר לי.

"הוא עולה לישיבה, כולנו מחפשים עבורו ישיבה מתאימה" עוד בטרם אשאל מהי הישיבה המתאימה עליה מדובר הוא פותח בדיסוננס שנראה כי עליו הוא מהרהר זמן רב.

"מצד אחד בחור מגיע לישיבה כדי ללמוד ולגדול בתורה אך מאידך מחובתו אף להיות בן אדם, חברתי, רגיש ומכיל אם כן איפה נמצא האיזון בין שני הדברים?!"

בעוד אני מקשיב לדבריו המחכימים מהדהד בי הרמב"ן על פרשת השבוע.

"ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבותם מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל" (במדבר א',מה')

פרשת השבוע פותחת במפקד בני ישראל הקב"ה מצווה את משה רבינו למנות כל שבט ושבט מעם ישראל ולאחר מכן התורה מציינת את המספר הכולל של כל בני ישראל.

הרמב"ן שואל על נקודה זו: מדוע הוצרכה התורה לציין תחילה מנין כל שבט ושבט ולאחר מכן את מנין כל השבטים ביחד? ומהי הסיבה שמשה רבינו נדרש למנות את עם ישראל לגולגלותם?

כתשובה לשאלה זו מביא הרמב"ן מדרש במדבר סיני רבה:

"אמר לו הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד לא תהיה אומר לכל ראש משפחה כמה בנים יש לך אלא כולם עוברים לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה אותם".

המדרש מדגיש בפנינו את המיוחדות שיש בכל אחד ואחד מעם ישראל כי למרות שהיה אפשר למנות אותם לפי משפחות או שבטים צווה הקב"ה למנותם לגולגלותם.

משחזרתי לביתי שקוע בהרהוריי חשבתי לעצמי כי יתכן וזוהי הדרך לשלב בין השניים כי אדם גדול יודע להתייחס בכבוד לכל אדם באשר הוא.

את מעלת היחס המכבד ניתן לראות בכל תחום ובפרט בתחום החינוך כדי לקבל משמעת מילדינו המתבגרים נצטרך לשנות גישה ולדבר אליהם בצורה מכבדת ומכילה רק כך הם ירגישו בטוחים כדי לשתף אותנו בחוויות שהם חווים מידיי יום.

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ:
🖋️ מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.