קשר רגשי בחינוך

"ילדיי הם כל חיי"

אינספור פעמים יוצא לנו לשמע את המשפט הזה מפי הורים לילדים.

"את כל כולי אני משקיע בהם" יאמרו המשקיענים מנגד.

לעיתים אין אנו שמים לב לכן המעשיה הבאה באה להמחיש לנו את עיקר תפקידנו כהורים:

אב אחד חזר מיום עבודה מפרך בשעת לילה מאוחרת ראה אותו בנו ושאלו:

"תגיד אבא אני רואה שאתה עובד כל כך קשה אתה רוב שעות היום לא נמצא בבית מעניין אותי יותר מכל כמה אתה מרויח לשעה?"

שמע האב את שאלתו של בנו וענה בזעף: "מה זה עניינך למה אתה צריך לדעת כמה אני מרויח?"

"אבל אבא רק תענה לי זה חשוב לי מאוד" ביקש הבן פעם נוספת.

"טוב" הסכים האב. "אבל תדע לך מטרת שאלתך כדי לקבל ממני כסף לקנות שטויות אני מאוד אכעס".

"לא ולא" אמר הבן. רק רצוני לדעת כמה אתה מרויח לשעת עבודה?"

כיון שראה האב את בנו נחוש ברצונו ענה לו: "אני מרויח לשעה 100 שקל רק אמור לי למה זה דחוף לך?"

"פשוט רציתי לבקש ממך עשרים ש"ח" ענה הבן בהיסוס.

שמע זאת האב ההמום כעס על בנו וצעק: "תכנס מיד לחדר הרי אמרתי לך לא לבקש ממני מאומה".

עברו מאז כמה רגעים בנתים האב חשב לעצמו שיתכן אולי הוא היה קשוח מידי עם בנו. "בכל אופן" חשב האב בקול אולי מוטב שאכנס לחדר ואפייס את בני".

נכנס האב לחדר בנו משראה אותו בוכה נכמרו רחמיו על בנו יקירו. "בני" פנה האב "בני יקירי הבאתי לך עשרים ש"ח כמו שבקשת"

הבן המופתע הושיט  את  ידו לקח את הכסף מאביו וצרפם לשטרות מקומטות ששכבו מטחת לכרית.

"תודה אבא" אמר הבן כשירות פנים שמחה על פניו.
"עכשיו משצברתי מאה שקלים האם אפשר לקנות שעה מזמנך? בבקשה ממך מחר תבוא מוקדם יותר הביתה אני רוצה שנאכל ונשוחח ביחד".

"ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו" (ל"ב, ט"ז)

בני גד ובני ראובן שעשירים היו מבקשים ממשה רבינו להישאר בעבר הירדן המזרחי על מנת לגדל את הצאן.

מששמע משה רבינו כי הקדימו בני גד ובני ראובן את גידול הצאן לגידול הילדים תיקן אותם ואמר:

"בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם"(ל"ב, כ"ד)

כלומר חישבו על גידול הבנים קודם לגידול הצאן שהרי הבנים יותר חשובים.

אהבת הורים לילדיהם אינה דבר של מה בכך כפי שרבים מאיתנו חושבים, כדי לחזק את הקשר והאהבה לילדינו צריכים לחזק את הקשר עם דור העתיד .

על מנת לצלוח את המלאכה ראשית עלינו להבין כי ילדינו אינם שגרירים שלנו שבאו למלאת את רצוננו.

ילדים הגדלים כך עד מהירה מתרגלים למצב שבו בזמן שהם ממלאים את רצון ההורים הם אהובים אבל ברגע שהם לא יעשו את רצונם ההורים יכולים למשוך חזרה את אהבתם.

מישכך עלינו להפנים  כי לילדינו יש להם רצונות ושאיפות משלהם ותפקידינו כהורים להתחשב ולכבד את רצונם אך בד בבד לחנכם.

עם הזמן נבחין כי לכל אחד מילדינו יש את היחודיות שלו את יתרונותיו וחסרונותיו.

כאשר נדע את יתרונותיו של כל בן או בת ונפרגן לו בתחומי החוזק שלו הקשר עימו יתחזק והצורך הנפשי לשתף את ההורים באורח חייו יגדל למימדים עצומים.

נזכור כי הרווח הגדול הוא כשיש למתבגר מענה רגשי בבית הוא אינו מחפש אותו בחוץ.

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ :
🖋️מו"ח ינון בן יחיא.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.
🖋️שלום בן מאיר.