קריאת שמע – הדביקות הגדולה ביותר

שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד (ו,ד)

באופן כללי, לא ידוע לנו איזו מצוה חשובה מהשניה, כמו שאמרו חז"ל, "והווי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" (אבות פ"ב מ"א), ועוד אמרו במדרש (דברים רבה פ"ו, ב'), "מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מתן שכרה של כל מצוה ומצוה כדי שיעשו כל המצוות בתום… כך לא גילה הקב"ה מתן שכרן של מצוות, חוץ משתי מצוות, החמורה שבחמורות והקלה שבקלות, כיבוד אב ואם – חמורה שבחמורות ומתן שכרה אריכות ימים…והקלה שבקלות, שילוח הקן, ומהו שכרה? אריכות ימים"…

והנה אומר הגרש"ד פינקוס זצ"ל, אם ננסה לדרג את מקומה של מצות קריאת שמע בסולם המצוות, מסתבר שהיא מצוה מהמצוות שהנשמה תלויה בהן.

כבר אמרו חז"ל (ברכות י ע"ב), "גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה", והרי מעלתה של מצוות תלמוד תורה נוראה היא ונשגבה עד מאוד, בזוהר הקדוש (וישלח דף קע"ד ע"ב, וראה עוד בנפש החיים שער ד' פ"ו) מובא שהלומד תורה דבק כביכול בבורא יתברך ממש, והקדמונים אומרים שלימוד התורה היא המצווה היחידה נוגעת בפנימיות, ועוד אמר הגר"א (בביאור למשלי יג, יד), שהמצוות נותנות כח לאיברים, אבל התורה היא עצם החיים! כל המצוות הם כלים של שייכות לקב"ה – מגע מסוים עם הקב"ה, אך בלימוד התורה האם מתקשר בו יתברך, ללא כל אמצעים.

והנה באים חז"ל ואומרים לנו "גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה!

והסיבה לכך היא, ראשית כל משום שתיבות קריאת שמע הן גם כן תורה – אחרת לא היה שייך להשוות מצוה זו ללימוד תורה, כי רק ע"י לימוד התורה יכול האדם להידבק ממש בו יתברך, ונוסף לכך, ישנה מעלה מיוחדת בקריאת שמע – שהיא מחדירה באדם את ההכרה של השייכות שלו עם הקב"ה!

ביום שהאדם לא קורא קריאת שמע הוא לא מתחבר ומתקשר עם הקב"ה, הוא מנותק מהמציאות, מהכל, אדם שקם מאוחר בבוקר לאחר סוף זמן קריאת שמע – זהו אסון נורא! זהו ניתוק מהחיים! כי קריאת שמע היא החיבור החזק ביותר שיש לנו עם הקב"ה.

היום זהו יום חשוב עבורי, יום בו נולדתי לפני ס״ב שנים, אברך אתכם מעומקא דליבא שתזכו לרוב טובה ונחת מכל יוצאי חלציכם בבריאות איתנה ונהורא מעליא, פרנסה בשפע עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיי, אכי״ר.

בברכת שבת שלום ומבורך

צוריאל קריספל