רגישות זה סוד המקצוע

הוא היה תלמיד מאתגר במיוחד. עוד בהיותו ילד צעיר דברו במזדרונות בית הספר על כשרונותיו המיוחדים להפוך כיתות.

מעולם הוא לא הראה שהיחס המופנה כלפיו מפריע לו להפך, מי שראה אותו היה בטוח שנוח לו לחיות עם הרושם הזה.

אז נקרא לו יעקב הוא היום בן שש עשרה בחור שנון ומאוד כשרוני.

כילד, הרבה ממלמדיו היו בטוחים שהוא סובל מהפרעת התנהגות.

השנים חולפות ויחד איתם גיל ההתבגרות קרב ובא. יעקב כבר בכיתה גבוהה המחנך שלו מבין שהמקרה כאן הוא קצת יותר מורכב מימה שהוא חשב ולכן הוא מחליט לעשות שיחה עם יעקב.

במהלך השיחה מבין המחנך כי יעקב הוא איש שיח יוצא מן הכלל. בנוסף יעקב אוהב שמכבדים אותו ומתנהגים אליו כמו אנשים מבוגרים הוא ממש מרגיש אסיר תודה למי שיתנהג אליו בצורה זו.

לאחר מספר שיחות מזמין המחנך את אביו של יעקב מיתוך נסיון להבחין במה אפשר לעזור לו. אבל אז אביו פורץ בבכי ואומר למחנך "תדע לך שעד היום יעקב שנא אנשי חינוך. בזכות היחס הרגיש שנתת לו ובזכות שנתת לו אפשרות לפרוק לחצים הוא מצליח ומרגיש מחובר לבית הספר.

"וישבה בבתיך ובכתה את אביה ואת אימה ירח ימים" דברים כא', כ')

ישנם הרבה סיבות לזמן שנותנים לשבוית מלחמה לבכות על הוריה.

אך הרמב"ם במורה נבוכים שופך אור על הסוגיה ואומר: "לחמלה עליה שתמצא מנוח לנפשה כי יש לעצבים מנוח והשקט בבכייתם ואבלם"

כלומר מסביר לנו הרמב"ם שיש לתת מקום לאדם לפרוק מצערו. ובכדי לחיות עם שבויית מלחמה חיים טובים עלינו לדעת לתת לה זמן לפרוק את צערה כדי שתתפנה ממנו ותתקשר לבעלה בקשר חדש.

יסוד גדול מלמד אותנו הרמב"ם בחינוך בכדי להגיע לליבו של ילד עלינו להיות רגישים יותר לתת לרגשיותיו לצוף לדבר על הדברים ולא להסתיר אותם כך שהוא ירגיש גם מוגן יותר וגם רצוי יותר

כשילד יודע שיש לו אוזן קשבת הוא יהיה רגוע ויותר פנוי לקבל על עצמו מטלות כמו למידה,עזרה בבית או שמירה על האחים.
תמיד הוא ידע היכן גבול היכולת שלו שגם עליו ניתן לדבר.

🌹שבת שלום מירושלים🌹

 

נכתב לע"נ:
🖋️מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.