רזא דשבת-תמיר סעדיה סקעת

הקנאה ותוצאותיה

זה היה נראה קשר מיוחד
ניתן לומר שבישיבה דברו עליהם כאל "החברותא המבטיחה".

לא היה סדר שהם לא למדו בו ביחד וכן גם בזמני השיעורים ובין הסדרים. הקשר בניהם היה אמיץ וחזק.

היה זה בקיץ של שיעור ב' לאחר תקופה ארוכה שהם מבססים את הקשר בניהם הנהלת הישיבה פרסמה הודעת מבצע על אמירת דפי גמרא בעל פה.

האוירה בישיבה הייתה מרוממת ובכל מקום ניתן היה לראות בחורים יושבים ולומדים בעל פה. בניהם היה זה החבר הטוב שהחליט ללמוד גם בזמנו הפנוי ובכך להתקדם מעבר למצופה.

החברותא שלא ראה זאת בעין טובה ניסה להסיח את דעתו בהצעות "דחופות" שיוציאו אותו מהלימוד.

מאוד היה קשה לו לראות את ידידו מתקדם ומגיע להשגים גבוהים ממנו ועל כן היה עליו לחפש את המקום בו הוא זה שיהיה המוביל.

זה התחיל בתפקיד חדש שהוא קיבל על עצמו לנהל את אוצר הספרים. לאחר מכן עבר הוא לנהל את כספי הת"ת (תומכי תורה) תפקיד שנעשה על ידו בהצלחה מבורכת.

למרות כל זה הוא איננו מרוצה מתפקידיו השונים לקח זמן עד שהגיע למסקנה כי אין הוא מסוגל לראות את חבירו מתקדם על חשבונו.

לאחר תקופה בה קננה במוחו המחשבה אודות חבירו החליט הוא כי עליו לשנות טריטוריה ולחפש את עצמו במקום אחר מחוץ לכותלי בית המדרש.

כך יצא שמיודעינו חיפש את עצמו בעבודות מזדמנות במשך מספר שנים אך תמיד קננה במוחו המחשבה "זה הכל בגללו".

חלפו שנים הנער התבגר ובאחד המפגשים שקיימנו הוא הודה בצער "אם הייתי עם יותר בטחון עצמי כנראה לא הייתי מקנה בחברותא שלי יתכן ואף הייתי מדבר איתך מהישיבה היום".

"והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו" (בראשית ד' ,ד')

חז"ל מפרשים כי נרשמה כאן ביקורת על הבל שהרי מתוך קנאת הבל על קין הביא גם הוא קרבנות לה' ולא באופן עצמאי.

מכאן מתעוררת הקנאה בין קין להבל שהרי קין טוען להבל אחיו היית צריך להביא קרבנות בכוחות עצמיך ולא בגלל שאחרים עושים.

אך לעומת זאת הבל טוען לקין אחיו היית צריך להביא קרבנות מהעידית שבנכסיך.

התוצאה מתבטאת במעשה של קין בשדה כאשר רואה קין את הבל אחיו בשדה לבדו אומר לו קין עכשיו שאין אנשים לידך אין אתה ראוי להיות כאן ועל כן "ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו".

קשר תלותי וקנאי כל כך מצוי בעיקר בתקופת גיל ההתבגרות עם כל השינויים ההורמונלים שעוברים על בני הגיל זה באה גם הבושה ותחושת "הקהל המדומה".

קשר מסוג זה בדרך כלל נותן תחושת חסיון ליד השני אך יוצר תלות מסוכנת וחוסר ביטחון עצמי.

ילדים ובני נוער המתחסנים במנות ביטחון עצמי על ידי עידוד ופרגון ישנה נטיה לחשוב כי העידוד והפרגון הם אותו כלי עבודה לבניית האישיות אך ישנו הבל דק בניהם המתעבה בהמשך הדרך:

הפרגון הוא שבח על מעשים ותוצאות שהנער עשה זהו תוצאה על המעשה המחייבת אותנו כבני אדם להגיב על דברים טובים.

עידוד לעומת זאת הוא נתינת חושה טובה לפני המעשה וזה תלוי בנער עצמו לא ניתן לעודד מתבגר על תכונה שאין לו אותה פעולה זו מביאה תוצאה הפוכה במקום שאיפה תסכול ויאוש.

כמו כן לא נעודד בחור מצטיין על שברים שברור מאליו שהוא יכול לעשותם פעולות אלו פשוטות עבורו ובורות לו מאליו לעומת זאת תמיד נוכל לפרגן ולהרים לנער על פעולות שעשה בהצלחה כך יתרומם הדימוי העצמי וההסתכלות על אחרים תלך ותדעך.

🌹 שבת שלום ומבורך מירושלים🌹

נכתב לע"נ:
🖋️מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.