על פי דברי הרב שמשון פנקוס זצ"ל בספרו שבת מלכתא חלק ב' פרק ז' אות ב'
משל לאדם שהיה מתרים כספים לישיבה, ורצה לקבל מאחד העשירים סכום כסף נכבד, אך ידע כי אם יבוא ויבקש תרומה יקבל תרומה כמו כל אחד שבא להתרים.
מה עשה? פגש אותו בקרבת ביתו ושאלו היכן יש מקום לשתות קפה. העשיר מיד הציע לו שיבוא לשתות קפה בביתו וכך תוך כדי שתית הקפה פתח איתו שיחה שהתגלגלה להיכרות מעמיקה יותר. בהמשך הוזמן לשבת עם בני ביתו וכך חלפה לה שנה של היכרות עם העשיר.
לאחר שנה סיפר לו כי הוא מתרים כסף לישיבה בכדי לבנות מחדש בית מדרש. העשיר שהכירו ואהבו תרם לו את בית המדרש ועוד.
הנמשל הוא שבת קודש הוא זמן יחוד עם הקדוש ברוך הוא וסעודות שבת הוא זמן בו הקב"ה מזמין אותנו לסעוד אצלו סעודת שבת אין מן הראוי לבקש על צרכי עצמו כי אין חסרון אצל יחוד עם הקב"ה.
אך בסעודה רביעית שכבר יצאה שבת אך עדיין אפשר לדבר עם המלך. והקרבה היא גדולה עוד יותר לאחר כל השבת אז יכול לבקש אדם את צרכיו בני חיי ומזוני. ומשיג הכל בעין טובה.
0 תגובות