רזא דשבת- תמיר סעדיה

יום שישי אוירת השבת אופפת את כולנו אין ספק כי זהו הזמן המתאים ביותר להכיר מי הם התלמידים שלך קצת יותר ביסודיות.

קצת מחשבה המון סיעתא דשמיא מקוריות והופ החטיפים כבר על השולחנות שירי שבת מרעננים ודיון על שאיפות יוצא לדרך.

כל אחד מיהר לרשום על דף באופן אנונימי מה הם השאיפות שלו לעתיד הקרוב והרחוק.

החלק העיקרי של הדיון הוא לזהות אחד את השני לפי שאיפותיו של האחר…

האמת…זה היה מרתק קשה היה להתעלם מהתכנים שנכתבו שם.

לפתע צד את עיני מכתב מוזר אני קורא שוב ושוב לבדוק האם תעיתי אך מסתבר שלא… ישנם גם כאלו שהשאיפה שלהם לעתיד הרחוק היא….להיות רועה צאן.

אודה על האמת הופתעתי. לא חשבתי שנער עירוני מעונין להיות רועה צאן ובכלל… לא אחד כזה שמשקיע המון כדי להתקבל לישיבה טובה.

אני מחפש איך לשחק משחק טבעי מעמיד פנים של "שום דבר לא מוזר" אך קשה היה להתעלם..מבטינו נפגשו הוא כבר הבין הכל.

בתמימות הוא ניגש אליי ושואל אותי "מה מוזר במה שכתבתי?"

"מדוע אתה חושב שמשהו מוזר?" עניתי בנסיון להיות טבעי ונינוח.

"אני מבין אני לא טיפש בכל זאת יש לי אהבה מיוחדת לבעלי חיים אני מוצא שם מנוחה ושקט שאני מייחל לו הרבה זמן" אמר לי בנימת כנות כזו תמימה

קשה להסביר זאת על הכתב אבל באותם רגעים הוצפתי בהערכה רבה למודעות ולמקוריות שלו.

"אני רואה לפי אמת שלך שאתה תגיע רחוק הרבה יותר ממה שאתה חושב יש בך תכונות ל הנהגה" אמרתי לו בעודי שואל את עצמי "מה את עושה?"..

למרות זאת כנראה שהשיחה הזו הובילה להמון שקיפות שנתנה לי יותר לי את המרחב לגשת אליו בצורה נכונה ולייעץ לו כפי מה שמתאים לו.

אין ספק שאחת הדברים התמוהים בפרשתינו היא מערכת היחסים המאוד משונה בין אליעזר לאברהם אבינו, אם עד כאן היה את הבן האהוב והבן הדחוי הרי שאצל אליעזר לא הייתה שום דחיה מצידו של אברהם אבינו.

המדרש אומר שאברהם אבינו לא היה מוכן בשום אופן לקבל את עצת אליעזר "אולי לא תאבה האשה לבוא ואתן לו את ביתי" באותו רגע אומר לו אברהם אבינו "אתה ארור ואין ארור יכול מתדבק לברוך" אך למרות זאת אנו רואים שמצד העבדות אליעזר היה מושל בכל בית אברהם ואפילו בבנו יצחק כלומר עד כדי כך אליעזר היה מוערך אצל אברהם אבינו שהמדרש מוסיף ואומר כי כאשר הגיע אליעזר אל בית רבקה מיד זיהו אותו שהיה קלסתר פניו כמו של אברהם אבינו.

כדי להבין את היחס המשונה לאליעזר עבד אברהם עלינו להבין תחילה שיש שני סוגים של הנהגות בעבודת ה' בכלל ובהנהגה אישית בפרט. יש את הנהגת העבד שעושה את כל המוטל עליו בפחד ובחיפזון הסיבה לכך היא כי צריך וליתר דיוק כי חייב…. יש את דרגת הבן העושה רצון אבין בשמחה הסיבה לכך כי אני אוהב את אבא.

אברהם אבינו רואה את אופי אליעזר ואומר לו "אתה עדיין ארור האופי שלך הוא של עבד העושה את רצוני בתחושה של נערץ לעומת זאת יצחק ברוך כיוון שהוא מבין שאין זה רצוני אלא רצון ה' ואת רצונו של ה' עושים בשמחה ובאהבה".

כיון שכך, יכולים אנו לחזור אל אליעזר.
הוא ששרת את אותו הצדיק באמונה אליעזר מכיר ויודע את דרגת יצחק. הוא מבין שהדרגה הזו היא דרגה גבוהה שאין לו לעת עתה נגיעה בה הוא לא נמצא שם. אבל יש לו אמונה. הוא משתוקק. יש לו חלום. הוא משרת את אותו הצדיק כאילו הוא כבר שם, כאילו הוא כבר בן משפחה, למרות שאינו.

האמונה היא זו שנותנת לו את הכוח. היא זו שמגשרת בין המציאות בה הוא נמצא, לבין האידיאל שהוא מייחל לו.

גישה הזו מסבירה לנו גם את דברי המדרש האומר שלבן טעה בו באליעזר וחשב אותו לאברהם לפי שהיה קלסתר פניו של אליעזר דומה לזה של אברהם, הדמיון החיצוני מעיד על השאיפה. אליעזר רוצה להדמות לאדונו למרות שהוא יודע שהוא איננו שם, אבל הוא יוצר גשר, אפשר אולי אפילו במשהו חיצוני, אבל יוצר זיקה. הבקשה שלו, התפילה, היא שהגשר החיצוני הזה יביא בסופו של דבר לאיזו התעוררות פנימית שתיקח אותו אל המקום האמיתי שבו הוא היה רוצה להיות.

ומכאן לעבודה היומיום שלנו

אכן, לא כל הימים הם ימים של בן. אפשר אולי לומר שמרבית הימים הם ימים של עבד. השגרה היומיומית, המטלות, העיסוקים, כל אלו גורמים לנו לשקוע באפרוריות. איך משנים? איך הופכים להיות בן?

*התשובה היא "על ידי ששרת לאותו צדיק באמונה".*

יש צורך להציב שאיפות. לצייר את הדרגה אליה אנחנו שואפים כמציאות ממשית. להאמין שאפשר. לתת לזה מקום. לחלום. אנחנו חייבים להשתמש בכוח של האמונה במקום שבו המציאות העכשווית איננה כל כך טובה.
להאמין פירושו להציב גשר אל מציאות אחרת, טובה הימנה. השרות הזה שלנו את בורא עולם באמונה, הוא שיוציא אותנו מכלל ארור לכלל ברוך.

🍷שבת שלום ומבורך🍷

*נכתב לע"נ:*
🖋️ מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.