אנו חיים בדור שבו יש דברים יפים מאוד בצורה סינטטית.
היום העולם המודרני חוזר אל הטבע – אך הכל נעשה בצורה סינטטית,
המדע הראה שאפשר לייצר כל דבר בצורה סינטטית.
אנו רואים ארון יפה עם כל הצבעים והגוונים של עץ – אבל, זה לא עץ אלא פורמייקה… אפשר לייצר אוכל סינטטי,
הכל. עדיין לא ראינו אדם סינטטי, אך גם לזה נגיע… וכיצד ניתן להבחין בין הדברים האמיתיים לדברים הסינטטיים? אם למשל אנו רואים תפוח, ואנו רוצים לבחון אם הוא אמיתי – ישנה אפשרות לקחת את הגרעינים שלו ולשתול אותם באדמה – אם התפוח סינטטי,
הוא לא יוציא עוד תפוח כמותו – אין לו פירות, וולדות, אין לו המשכיות. אם הוא אמיתי וטבעי, לא רק שהוא תפוח,
אלא הוא יכול להוציא עץ תפוחים, ומטע שלם של תפוחים. אך ישנה אפשרות אחרת – קצרה יותר – להבחין אם זה תפוח אמיתי או לא.
אדם שיאכל את התפוחים הללו, תפוח ועוד תפוח – טעמם נפלא ומהנה כי יש להם טעם וריח של תפוח. אך פתאום לאחר יומיים, לא יותר,
הוא ירגיש חולשה – חסרים לו ויטמינים. אם אוכלים במשך שבוע רק אוכל סינטטי, מגיעים לבית – חולים.
וכאן אנו מגיעים למושג חשוב ביותר שעלינו לדעת אותו ולחשוב עליו כיהודים.
עלינו לדעת ולהאמין, שכפי שיש בגשמיות אוכל סינטטי, שיש לו טעם וריח של תפוח אך הוא לא נותן כח, לא בריאות ולא חיות לאדם – כך ביהדות יש "יהדות סינטטית"!
אדם יכול לנהוג כיהודי במשך שבעים שנה, לקיים את כל מצוות התורה, ובמידה מסויימת – היהדות שלו היא לגמרי סינטטית ואין לו נשמה שתחיה אותו. ובמילים אחרות, לכל דבר בעולם יש גוף ונשמה. זה לאו דווקא מושג יהודי – כל אחד יודע שכשאדם מת, הגוף נשאר אותו דבר ורק הנשמה מסתלקת. וגם אם הנך רואה אדם לפניך, אין פירושו שהוא חי. כי הגוף צריך נשמה, חיות.
ההבדל העמוק בין אמיתי לסינטטי הוא, שתפוח טבעי גדל על עץ ויש לו נשמה המחיה אותו. ולכן דבר סינטטי לא יצמיח, כי חסרה לו הנשמה שמחיה ומצמיחה אותו. חז"ל אומרים: "על שלשה דברים העולם עומד – על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח" (אבות פ"א מ"ב) – שלושת המצוות הללו הן הנשמה של היהדות בכלל ושל כל יהודי בפרט. יהודי יכול לנהוג כיהודי – לאכול מצה, לשמוע תקיעת שופר ולקיים את כל מצוות התורה, אך אם הוא אינו לומד תורה – זו יהדות סינטטית. יהדות ללא לימוד תורה, היא יהדות ללא נשמה. לחיות ללא תפילה, אלה חיים ללא נשמה. לחיות בעולם ללא גמ"ח, אלה חיים ללא נשמה. על שלושת דברים אלו העולם עומד – כי ללא שלושת דברים אלו האדם הוא "סינטטי", אין לו נשמה. חסר לו בחיות ובנצחיות.
(נפש שמשון – התורה וקניניה – עמוד נו)
0 תגובות