פרשת ויצא/כיצד משחקים במגרש של השני?!

היה זה במפגש מעגלים בו אנשי חינוך מעלים על סדר היום סוגיות חינוכיות.

לפתע אני מזהה ידיד מוכר שאינני זוכר את שמו. מבטינו נפגשים ואני מבין שלא טעיתי אכן אנחנו מכירים.

השיחה התחילה כשיחת נימוסין רגילה אך מיד עוברת לה לנושא לשמו התקבצנו.

"אתה יודע?" הוא אומר לי וחיוך נסוך על פניו כמי שהולך לספר פה משהו מצחיק: "המקרה הכי מוזר שהיה לי במשך השנים בחינוך קרה היום".

"אני נמצא עם קבוצת חניכים בגיל המעבר כך קורה שאני מגיע כל יום לעבודה עם תחושה שבידיי נמצאות המפתחות לעתיד התלמידים ולארגז הכלים אותו הם יקבלו במשך חייהם כבוגרים."

אני מקשיב בשתיקה מסקרנת…
"אנחנו מדברים על המון סוגיות שנער צריך לדעת בגיל המעבר. בין יתר הנושאים יצא לי לדבר איתם על החשיבות לתלבושת בוגרת.

שמתי לב על אחד החניכים שלא עושה טוב הנושא שאני מדבר עליו אך לא לחצתי…
החורף מגיע כולם מתחדשים בסריגים ומעילים ממיטב מעצבי האופנה. חוץ מאותו חניך שהגיע עם מעיל הייתי אומר לפי הצבעים והגזרה שלו במקסימום הוא מכבד ילד שצעיר ממנו בשלוש או ארבע שנים".

כל נסיונותי להסביר לו עלו בתוהו… הבחור לא מבין שזה ילדותי מידיי נסיתי ללכת איתו לחנויות מסוימות "לשטוף לו את העניים" אך למרות הערכתו זה לא עזר.

בעודי מנסה להבין מה אני הייתי עושה אומר לי ידידי המחנך:

"תשמע טוב החלטתי שאינני מוותר, זה היה נראה מוזר ,חששתי שזה יגרום לו לבעיות חברתיות ולדימוי עצמי נמוך".

החלטתי לשקף לו איך הוא נראה "לדבר בשפה שלו"… בוקר אחד אני קורא לו לשיחה ובעודי מתכרבל בקור הירושלמי אני שואל אותו: "אפשר את המעיל שלך?" "בשמחה" הוא ענה לי.

לבשתי את המעיל ה"מוזר" וכך המשכנו את השיחה….. המשכנו אמרתי?! אז זהו שלא ממש. פשוט כל הזמן שהייתי עם המעיל הוא לא הפסיק לצחוק. לשאלתי התמימה "מה מצחיק אותך כל כך" "המעיל" הוא ענה בקול נחנק מצחוק.

המעניין הוא שמאז הוא כבר לא לובש את המעיל המוזר הזה.

"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה…ויאמר אליהן רואה אני את פני אביכן כי איננו אליי כתמול שלשום"(בראשית לא', ד'-ה').

בשיחת יעקב עם רחל ולאה ניתן לראות כי למרות שהקב"ה מצווה אותו "שוב אל ארץ אבותיך ואהיה עימך"

התורה מקדישה עשרה פסוקים בהם יעקב מסביר לנשותיו במתק שפתיים למה כדאי לחזור לארץ מולדתו ועד כמה לא כדאי לחיות עם לבן אביהן.

כאן נשאלת השאלה: מדוע לא אמר יעקב לנשותיו באופן ישיר כי הקב"ה ציוה עליו לחזור לארץ מולדתו? היעלה על הדעת שהאימהות הקדושות היו מתנגדות לציווי ה' לולא כל ההסברים של יעקב אבינו?

יש ללמוד מכאן ערך חינוכי ואולי גם שינוי גישה.

יעקב אבינו מלמד אותנו כי למרות שרחל ולאה היו מקבלות את ציווי ה' באשר הוא אך כשאנחנו דורשים מאנשים שינוי ומצפים שדברינו ישמעו עלינו להשקיע בהסברה בסבלנות ובשיתוף רגשות.

לעיתים אנחנו מרגישים כי אנחנו דורשים מהילד או המתבגר שלנו להשתנות בדבר מסוים אך "כלום לא קורה" אנחנו נלחצים והטונים עולים….

שיקוף של אותה התנהגות פירושו "לשחק במגרש שלו" כשנוכיח לילד בנחת ובסבלנות מה היה המקרה, איך הוא התנהג, ועד כמה התוצאה לא הייתה שווה בשבילו זה יגרום לילד שלנו להפנים כי הדרישות שלנו הם לטובתו מה שיעזור לנו להסביר לו כיצד היינו מצפים ממנו להתנהג ולשנות את התוצאה שאליה הוא הגיע.

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ:

🖋️ מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.