יש לך קטנה בשבילי?

הזלזול אשר אנו נוטים לזלזל בקטנות, ולבטל את ערכן – הוא מעכב גדול בעבודת האדם בכלל.
השאיפה לגדלות – אמנם חשובה היא מאוד.

מפתח ההצלחה – טמון בה ודאי, אולם בשום אופן אסור שהיא תביא אותנו לידי כך שנבטל את ערכן של הקטנות.
שכן לעיתים אנו מחמיצים הזדמנויות קטנות – אך יקרות ערך.

משום שאיננו מכירים את ערכן הרם. – אנו אוהבים מצוות גדולות, רועשות, אשר ממלאות את לבנו בסיפוק… את המצוות ה'קטנות' כביכול – אנו שוכחים.
לעיתים קרובות כאשר אנו עומדים בתחנת האוטובוס ויש לפנינו חמש דקות של המתנה – אנו חושבים לעצמנו: "לפתוח ספר תהלים בשביל חמש דקות?! מה כבר נספיק"?… זה מדי 'קטן' בעינינו…

אולם עלינו לדעת יסוד גדול, כי כשם שאין דבר גדול מדי לפני הקב"ה – כך בדיוק אין לפניו דבר קטן מדי. הקב"ה משגיח על כל העולם כולו, עד הפרטים הקטנים ביותר! עד לצבעים העדינים, עד לרגשות העדינים ועד לפרטי הפרטים הקטנים ביותר בכל תחום ובכל ענין!

א"כ אל לנו לזלזל בערכו של הרגע האחד – הקטן. אל לנו לבטל את ערכה של המצוה הקלה – הקטנה… אל יקטן בעינינו רגע אחד של לימוד, אמירת פרק אחד של תהלים, כי אין לשער ואין לתאר כמה יכולים אנו לזכות ברגע אחד, קטן!

יושב לו יהודי וחושב לעצמו: "מה טעם בכך שאתחיל היום לקרוא תהלים? הלא מכיר אני את עצמי ואת ערכי, ויודע אני היטב כי לא אחזיק בהנהגה משובחת זו אפילו שבוע ימים…
אפילו לגמור את ספר התהלים אחת לחודש לא אצליח"!…
כך חושב לו היהודי בלבו, ומאחר שמגיע הוא למסקנה כי אין סיכוי שיהיה ממסיימי ספר תהלים בכל שבוע או לכל הפחות בכל חודש – מושך הוא ידו לחלוטין מאמירת תהלים, ומוותר על הסגולה הנוראה הזו, על הזכות הנשגבה הזו, על הכח העצום אשר יכול הוא לזכות את עצמו!

אולם לאמיתו של דבר יהודי אשר משלים בכל שבוע את ספר התהלים – שכרו הרבה מאוד. רעהו אשר מסתפק בסדר חודשי – אף הוא ראוי לכל שבח, אולם ניתן לומר כי זה הקורא פרק או שנים בכל עת מצוא,
זה אשר אינו בז אפילו למזמור אחד, לתפילה אחת קטנה – גדול הוא משניהם מבחינה מסויימת, שכן תפילתו היא תפילה לשם שמים, תפילה של גדלות, תפילה אשר הסיפוק והגעשמאק אינו חלק ממנה…

אין לנו אפילו מושג קל שבקלים על עוצמתה הכבירה של תפילה אשר כזו, תפילה חסרת פניות, תפילה אשר כל כולה אינה אלא לעשות רצון אבינו שבשמים כבן המתחטא לפני אביו! פרק תהלים בודד, אחד ויחיד, הנאמר מעומק הלב ומתוך רצון כן ואמיתי לחטוף עוד קצת זכויות, לעשות עוד קצת נחת רוח לפני אדון כל – יכול בהחלט לחולל פלאים, מיד – או אפילו לאחר שנים רבות, בבא עתו וזמנו!

על כן, כאשר אנו ממתינים בתחנת האוטובוס – אל נא נתפתה לתעתועי היצר אשר מנסה לשדלנו למשוך את ידנו מלנצל את הרגעים הבודדים הללו לתפילה או לשבח קצר מתוך תהילותיו של נעים זמירות ישראל… אל נא נטעה לסבור כי "מה כבר ערכם של מזמור או שניים"? שכן ערכן של ה"קטנות", של הפרטים הקטנים הללו – לא יסולא בפז!

(נפש שמשון – תהילים – עמוד מא)