חידושי תורה

פרשת מקץ.

וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃
מה שכתוב הנה הוא בגמטריה 60. כמו שאמרו חזל שחלום אחד משישים בנבואה.
ורומז על הקץ שהוא יום המיתה. ופרעה חולם מתגלה לאדם שהכל היה חלום כמו ופרע את ראש האשה. ומה שסיגל לעצמו הם שנתיים ימים של מצוות ותורה כאותו סיפור על שהיו כותבים על המצבות זמן המעשים הטובים והלימוד. והנה עומד על היאור  לתת דין וחשבון  ויהי אור
שאור ה זורח עליו.ועוד אפשר לומר על היאור על עסקי יאור. שעשה עצמו אלוהה כמו היאור שהיו מצרים משתחווים אליו.

וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
שזה כנגד זה ברא ה וכנגד שבעת עמודי הקדושה חצבה עמודי  שבעה  .עומדות שבעת עמודי הטומאה ורוצות לבלוע הקדושה. חיל בלע ויקיאנו. ובקדושה כתיב אחו היינו אחווה מה שאין כן אצל הטומאה אין אחווה. וזה בטן רשעים תחסר כי אין הם שבעים ותמיד רודפים אחרי התאוות  לבולעם ונראה בעיניהם שלא באו אל קירבנה. כי תמיד תחסר בטניהם וכן הרשעים לא ידעו שובעה. ועומדים תמיד ליד הקדושה. כמו וילך עמו לוט עם אברהם. ואצל הקדושה הכל עולה בקנה אחד כי הקדושה היא האמת שהיא אחת אבל לטומאה יש הרבה דרכים שנקראת עולם הפרוד והשקר .לכן כתוב מדבר שקר תרחק  .שמתרחק מהאחד ונדבק בפרוד .לכן העולם התחיל בבית דבקות .כמו שכתוב בעשיו סמל הטומאה והשקר ויקראו שמו עשיו בלשון רבים. אבל יעקב שהוא מידת האמת תתן אמת ליעקב. ויקרא שמו יעקב אמת יש רק אחת. ומה שבא החלום דווקא בפרות ושיבולים. כי הפרה מערבבת בתוכה בשר וחלב. שזה דין ורחמים טמא(שאסור לאוכלה חיה והיא טמאה לאכילה) וטהור.  וכן שיבולים היא החיטה והשעורה. שהחיטה היא כנגד הקדושה והשעורים כנגד הטומאה. שנקראים שעירים כמו עשיו. ולכן בשניהם צריך להפריד בין החלב לבשר. וכן בחיטה להפריד המוץ מהגרעין.וכל העשר מלאכות להכנת הלחם ברור הטוב מהרע.  לכן אסור לבשל בשר בחלב  אפילו בלי לאכול כי מערבב הטומאה עם הקדושה. וכן החיטה  מעורבבת רע וטוב לא כמו ולכן צריכה עשר מלאכות לברר.  ולכן האדם שמוערב מטוב ורע צריך להשמר משני דברים הללו שלא יערבב החול והקודש. כי זה יותר גרוע מחול לבד כי נותן אחיזה לסא. כמו שבשבת שהיא קודש אסור להשתמש בגוי למלאכה עבור היהודי כי נותן חס ושלום אחיזה בקדושה. אלא צריך שהגוי יעשה לדעת עצמו ולא לישראל. כדי להפריד בנינו לבניהם. ולכן אמר להם אליהו עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים או לה או לבעל תלכו. אבל לא לערבב ולכן בת כהן כי תחל לזנות באש תישרף כי נותנת אחיזה לסא בקדושה לכן עונשה חמור יותר מאשת ישראל שזינת שמיתת בחניקה.  ולכן צריך ללמוד מה המותר ומה האסור כדי לא לערבבם יחד ולדעת איך לעשותם בהיתר. כי הטומאה היא קוף בפני האדם שמנסה להדמות אליה. אבל היא ארורה ואין ארור מדבק בברוך ולכן ההבדל בין קדושה לטומאה הוא כחוט השערה. כי רק מי שיודע את הדברים על בורים יכול להבדיל ביניהם. והעיקר הוא יוסף שהוא היסוד שהוא שמירת הברית. שנס מאשת פוטיפר ולא נתן לה אחיזה. כי זה המקור לקדושה. כמו שאמרו רבותנו זל כל מקום שאתה מוצא גדר ערווה שם הקדושה. לכן יוסף פתר תחלום והפריד בין הקדושה לטומאה. מה שאין כן החרטומים שערבבו קודש בחול לא ידעו להפריד בין הטומאה לקדושה כי אצלם הכל מעורבב. כמו שאמר השם בחלום למלך כוזר מחשבותיך טובים אבל מעשיך רעים. ולכן יוסף הפריד בניהם ואמר שהם שני דברים הקדושה היא אחד. והטומאה היא לעצמה ולא אמר אחד כי הם עלמא דפרודה ואין אצלם אחדות. וזה סימן לקדושה שהיא אחת.  ולא כמו שחשב פרעה שהכל מעורבב אלא אמר לו יוסף לא כמו שערבבת בניהם. אלא הפרות היפות והשיבולים היפות אחד הם. כי הקדושה היא אחת. והפרות הרעות והשיבולים הרעות הם אחרות אל תערבב אותם יחד.
שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃

וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃
וכך אברהם שראה שיש בין המלאכים אחדות שמכבדים זה לזה ידע שמצד הקדושה הם וירוץ לקראתם אבל קודם לכן לא רץ. כמו שאמרו חזל הקדושים. לכן שמע ישראל ה אחד. כי זה כל הקדושה היא אחדות. וכן קודשא בריך ואורייתא וישראל חד הוא. ויחן העם מול ההר בלב אחד. ולכן קיבלו תתורה.
ומה שבילבל את פרעה שאם זה מצד הקדושה מדוע ראה פעמיים חלום. ועל זה אמר לו יוסף אל תתבלבל ה אחד ולא כמו מחשבתך שיש שניים אלא כי ממהר האלוקים לעשותו לכן חלמת פעמיים. כי מצריים היו מאמינים כי יש שתי רשיות טוב ורע. לכן אמר פרעה מי ה ולא ידעתי את ה.  ולכן אומר יוסף אלוקים ולא ה. כי יש אלוהים גם אצלהם שהוא אלוהים אחרים. ופרעה אומר הנמצא איש אשר רוח אלוקים בו דהיינו איש שיודע ללכת אחרי כל רוח בנפרד ולא לערבבם יחד. ויודע מתי זה טוב ומתי זה רע. כי עד אז חשב פרעה שהטוב והרע מעורבבים וחשב שיוסף אומר לו לפי דעתו שיש שנים טוב ורע. והטוב יביא שבע והרע יביא רעב. וכמה שניסה יוסף להסביר לו שה יתברך פועל כל הפועלות לבדו. ואין שני לו. ופרעה לא הצליח להבין זאת כי כסיל לא יבין את זאת. לכן החרטומים אמרו שבע בנות מוליד וקובר שבע מדינות כובש ומפסיד. כי חשבו שהכל מעורבב בטוב ורע. ולא הבינו שהשם פועל כל זאת. ולכן הבינו לפי הבנתם המשובשת מיוסף שיש שניים אחד טוב ואחד רע. ויהיה שבע לבד ורעב לבד. ולכן נשא חן בעיניהם. שאיך ידע יוסף מה שלא ידעו להפריד בין טוב לרע. וכמובן שיוסף לא כיוון לזה אלא שהשם יתברך פועל הכל. אבל ישגיא לגויים ויאבדם. ואין בהם דעת להבין שהשם אחד ופועל שני הפכים. ולכן לא ידעו הם לפרש החלום כי פרעה חלם פרות טובות ורעות יחד וכן שיבולים. ואיך יתכן שיהיה גם רעב וגם שבע בבת אחת. ואז בא יוסף ואמר להם שהפרות הטובות והשבולים הטובות אחד. והרעות הם אחרות. ולכן שאמר שר המשקים חלום אחד חלמנו שהוא ושר האופים חלמו אותו חלום וגם לא ידעו איך יתקיים גם נשיאת הראש וגם השבה לעבודתם. ובא יוסף והפריד שהוא ישוב ושר האופים יערף ראשו לכן אמר לפרעה אותי השיב ואותו תלה שיודע להפריד יוסף בין הטוב לרע. ואמר ליוסף אחרי הודיע אלוהים אותך כל זאת. דהיינו לדעת להפריד בין הטוב לרע. וזה נראה היה טעותם של כל באי עולם שהיו טועים לחשוב שאי אפשר לטוב לבוא בלא רע. כי בתחלה ברא ה יתברך עולם במדת הדין ושיתף אחכ מידת הרחמים ומשם באה להם הטעות הזאת. וזה שהיה אברהם מלמדם שיש אחד שהוא פועל כל הפעולות בין טוב לבין רע. והרע הוא מצד הנבראים לא מהשם. ולכן השם הראה לפרעה שמצד אחד היה מקבל מכות מצד שני מגן על ישראל וכן בים הללו טובעים והללו ניצלים. ורק אז הבין שה הוא אחד וברגע אחד מחיה וממית משפיל ומרומם. ישתבח שמו ולכן גם יתרו הבין את זה אחרי שראה הניסים ואמר יתה ידעתי כי השם הוא האלוקים. ששמע קריעת ים סוף כמו שכתב הכלי יקר. וזה האמונה שהנחיל לנו ה יתברך ואבותינו. שהשם אלוקינו ה אחד.