"אוי לנו מיום הדין"

ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו (מה, ג)

אבא ברדלא אומר: אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, בלעם, ה"חכם" של העובדי כוכבים, לא יכול לעמוד בתוכחתה של אתונו… יוסף קטנן של שבטים היה, ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו…לכשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא…על אחת כמה וכמה (ב"ר פצ"ג, י)

כשחז"ל מתארים את התוכחת העתידה לבוא על האדם, הם מוסיפים ואומרים, "לפי מה שהוא".

מה משמעותה של תוספת זו?

האדם אינו מכיר את עצמו ואת ערך מעשיו, ואין לנו שמץ של מושג על מה יוכיחו אותנו, ועל זה אמרו חז"ל, "אוי לנו מיום הדין"!

הדוגמא לכך הוא הסיפור עם אחי יוסף, הם בסה"כ יורדים לקנות אוכל ממצרים, פתאום הם חוטפים על הראש, מרגלים אתם, הם אינם מבינים מדוע דורשים מהם תביאו את האח הקטן, הכסף לפתע מושב באמתחותיהם, כל התהליך לא מובן להם, "מה זאת עשה אלוקים לנו", הם מרגישים שישנה כאן תביעה מהקב"ה, אך הם באמת לא מצליחים לרדת לשורש הבעיה לאחר חשבון נפש אותו הם עורכים, מה המידה כנגד מידה שבגללה הם כעת סובלים.

עד שלפתע מתבהרת להם כל התמונה, "אני יוסף אשר מכרתם אותי" הם לא העלו על דעתם שיוסף הוא העומד בפניהם, וכשאמר להם, "אשר מכרתם אותי מצרימה" הם לא יכלו לעמוד בפני תוכחתו.

לעתיד לבוא, הקב"ה יבוא ויוכיח כל אחד כפי מה שהוא באמת, ולא לפי מה שנראה לו.

כדי לחדד את הדברים, עד כמה האדם לא יודע ולא מרגיש את מהותו הפנימית האמיתית וחי בשקר, נביא כמה דוגמאות.

מובא בחז"ל, שעם הארץ חשוד על שפיכות דמים, עד כדי כך שאסור להתלוות אליו לדרך (פסחים מט ע"ב).

לכאורה הדברים לא מסתדרים לנו, כמה פעמים נסענו עם עמי הארץ, חילוניים, מחללי שבתות בפרהסיה שעוברים על כל התורה כולה, ולמרות שהיה באמתחתינו כסף, והם לא גזלו, ולא רצחו אותנו, אז מה חז"ל רוצים מהם?

התשובה לכך היא, שזה שהם לא עשו זאת, אין זה משום שאינם רוצחים, אלא משום שכיום האווירה ברחוב היא שזה מעשה שאינו מקובל חברתית, ומשום כך הם אינם עושים זאת, אך גם אם הדבר אינו מקובל היום, עדיין, אותו הגוי או עם הארץ, נשארו רוצחים במהותם.

הרב מיכאל דב וויסמנדל זצ"ל, שהיה גאון וקדוש, הציל מצפרני הנאצים ימ"ש לא מעט יהודים באמצעות הקשרים שקשר עם ראשי השלטון, ותמורת שוחד הצליח לעצור לא מעט משלוחי מוות.

בספרו "מן המיצר" הוא מספר שבפגישה עם אחד מראשי הג'ויינט לצורך גיוס כספים למערכה נפגש עם פרופסור חשוב ומפורסם, והלה אמר לו כך, על מה הרעש, אני כימאי בכיר, בדקתי את הנושא, ואני יכול להבטיחך כי הגזים מכילים "אופיום", ולכן הנרצחים לא מרגישים שום כאב…

כותב הרב וויסמנדל, ברגע ששמעתי זאת, מבחינתי הסתיימה לה הפגישה.

לו יצוייר שאותו פרופסור היה מעז לומר זאת היום, האם דבריו היו עוברים בשתיקה? הרי היו מכנים אותו נאצי, והיו מטיחים בפניו "אתה היטלר"! אם כן, איך הוא העז לומר זאת אז?

התשובה היא, כיום לא מקובל לומר דברים כאלו, אבל אז, בשעה שדם ישראל נשפך כמים, והעולם קיבל את העובדה הזאת כמציאות שאין מה לעשות כנגדה, זה היה מקובל… אם כן, הסיבה שהפרופסור לא היה אומר כיום דברים כאלו, אינה משום שאילו הוא היה חי כיום הוא היה אדם טוב יותר, אלא רק משום שכיום הדברים אינם מקובלים.

אדם רץ עם בנו חביבו לחדר מיון לאחר פציעה, אך אין עם מי לדבר, מה קרה? "שביתת רופאים"…
האחיות אינן שובתות, הילד מדמם, עובר לפתע רופא, זועקת לעברו האחות, "מה עושים עם הילד הזה" הוא צריך תפרים… והרופא – מחייך לעצמו וממשיך בדרכו.

איך נסביר את התופעה הזו, הרי הוא נשבע שבועת הרופאים, ובסיטואציה אחרת אנו רואים רופאים שמחרפים את נפשם להציל חולים, אין זאת אלא משום שזה דבר מקובל שבשביתת רופאים הם לא מטפלים בחולים, אך אילו היה מקובל שבשביתה לא מטפלים גם בפיקוח נפש, היינו רואים גם אז את הרופא מחייך ומתעלם, מדוע זה לא קורה, כי זה לא מקובל להתעלם מפיקוח נפש, ורופא כזה ייחשב לרוצח.

כשהקב"ה יוכיח את האדם, הוא יוכיח אותו כמו שהוא באמת, ללא האווירה והנורמה החברתית והגורמים הסביבתיים המונעים ממנו לעשות את מה שהוא באמת בפנימיותו, וכאן נדרשת מאתנו כבר היום עבודה פנימית כדי להינצל מאותו הדין ומאותה התוכחה שעליה אמרו חז"ל הקדושים, "אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה".

ויהיו דברים אלו עלים לתרופה ולזכות כלל ישראל ובכללם לרפואת מרדכי בן רחל, זילפה חיה בת רבקה, רפואת הנפש ורפואת הגוף.

ולעילוי נשמת המנוח המדוכא ביסורים בנימין בן מזל צ׳ונה תנצב״ה

ולהצלחת זאב בן שרה

בברכת שבת שלום ומבורך

צוריאל קריספל