מבט של עבד

 

זהו סיפור בחור צעיר מלא מרץ שהחל את תעסוקתו כנגר אך שעות העבודה והקושי הפיזי גרמו לו להבין כי העבודה הזו לא בשבילו.

הבחור הנמרץ חפש עבודה אחרת עבורו ומהר מאוד הבין שאף היא איננה מתאימה לו.

מפה לשם ומעבודה לעבודה הבין הבחור שעל מנת להתפרנס הוא צריך לחשוב על רעיון להתפרנס "בקלות".

הוא נסע לחוץ לארץ ושם התחיל להמר… בהתחלה הגיע עם עשרות דולרים בודדים שעליהם הוא הימר אך מהר מאוד הרוויח והגיע להימורים של עשרות אלפי דולרים.

ככל שהרווחים גדלו כך גם התאבון ושכרון החושים מהכסף הקל. היה קשה מאוד לשכנע אותו לעזוב. עם הרבה תפילות של ההורים וחברים טובים מהארץ יום אחד זה קרה.

היה זה ביום בהיר בו נפתח אגף למהמרים הגדולים אלה שמהמרים על הרבה מאוד כסף. מיודעינו מחליט שהוא שייך לשם אך מהר מאוד הוא הופתע לרעה כשהבין שהיום הוא רק מפסיד.

הוא הגיע לפת לחם של ממש עברו מספר ימים ואפילו לשלם שכירות לא היה לו ולכן הוא נאלץ לעזוב את דירתו.

בלית ברירה הוא נאלץ ללון במלון דירות ולשלם עבור לינת לילה אך כסף לכניסה לא היה לו.

לפתע הוא מבחין באדם ההולך לקראתו. "סלח לי" הוא אומר לו. "אולי יש לך אפשרות לעזור לי? אני צריך 30 סנט לכניסה" האיש מבחין בו בחמלה דוחף יד לכיס ומשלשל לידו 30 סנט.

הוא רץ לפתח המלון במהירות וכשהוא עדיין מחפש להשחיל את המטבע לחריץ, הדלת נפתחת מבפנים ועובר אורח נדחק מהתא החוצה.

הוא מספיק לדחוק את רגלו בין הדלת למשקוף וכך הוא נכנס פנימה, בסופו של דבר ללא צורך לשלם.

לילה שלם הוא שוהה במלון. את 30 הסנטים שנשארו בכיסו הוא שב להשקיע בהימורים וכך הוא מרוויח דולר ומדולר למאה דולר לאלפים ולעשרות אלפים.

עברו השנים ומיודעינו הפך למרצה בכיר.

באחת מהרצאותיו הוא מספר לסטודנטים שלו איך הגיע לאן שהגיע, איך המזל בגד בו ואח"כ האיר לו פנים והוא מסיים באנחה ואומר: "לוּ הייתי מוצא את זה שהציל אותי בשעה שהייתי במצוקה הגדולה ביותר שיכולתי להיות, הייתי מעביר לו מחצית מהוני".

לפתע קם מישהו מהקהל ואומר "אדוני הפרופסור. זה אני שבאתי מולך בכניסה למלון. אני זוכר, כיצד היית במצוקה. זה אני שנתתי לך את שלושים הסנטים ששינו את חייך."

מסתכל עליו הפרופסור, מניד ראשו ואומר: "הרבה תודה ידידי היקר. אני מאמין לך שאתה הוא האדם שנתן לי את שלושים הסנטים, אבל…. אני מחפש את זה שפתח לי את הדלת."

עבד עברי נרצע לסוף שש שנים באוזנו.
"והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדוניו את אוזנו במרצע"(שמות כא',ז')

 

כאן המקום לשאול מה הצורך לקחת את העבד ולרצוע את אוזנו דווקא ליד הפתח?

כדי להבין זאת נפנים כי העבד אכן רוצה להישאר אצל אדונו. הרי הוא קבל מהאדון אישה ילדים נוסף על האישה שכבר הייתה לו לכן הוא מרגיש שאין לו לאן ללכת.

משבא האדון ומודיע לעבד כי תמו ששת השנים, העבד מיד חש במצוקה וחוסר אונים הדלת נסגרת לו…

הוא כבר לא זוכר את אישתו הראשונה, ושעכשיו הוא יוצא מעבדות לחירות.

התורה מלמדת אותנו כאן כי כשדלת אחת נסגרת דלת אחרת נפתחת אך אנחנו פעמים רבות עסוקים בלהסתכל בכאב וצער על הדלת הסגורה ומפספסים את הדלת שנפתחה לענינו לרווחה…

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ:
🖋️ מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.