משבר-זמן צמיחה

"הימים לא מאירים לו במיוחד הוא נראה עמוס ומוצף יש לו משהו שכדאי לדעת"

"אולי כדאי לשוחח איתו? לא. הוא מאוד מופנם יתכן וזה רק יעיק או אפיו יגרום להרחקה מסוימת."

"ישנה אפשרות נוספת לשלח אותו עם חבר לקנות משהו יתכן אף שירגיש בנוח לספר מה עובר עליו?!"

הימים ימי החורף הגשומים, אני מוצא את עצמי מלא במחשבות. בחור חדש שזה עתה הצטרף אלינו אך ניכר כי משהו לא טוב עובר עליו.

השקט והעצמאות היוצאת דופן הזאת לא נראית לי אני מחליט לתת לו את הזמן שלו אך תמיד מזכיר לו כי: "כשתרצה לדבר אנחנו פה בשבילך".

לא הרבה ימים עברו מרגיש שתפילתי התקבלה הוא ניגש לדבר ולשתף אותי במה שעובר עליו.

הוא מספר על הפרידה של אבא ואמא על אחיו שלא בבית על האחריות שנפלה על כתפיו "ילד בגיל שלוש עשרה לא אמור לנהל בית בגלל שכל האחים שלו ברחו" הוא אומר בעצב.

אני ממשיך להאזין ומבין שהבחור לא פנוי ללמידה הוא ממש זקוק להדרכה .

בנתיים הוא ממשיך לשתף אותי בסדר היום שלו כשלפתע הוא מוציא את המשפט הבא: שנים שאני במשבר אך מה שמחזיק אותי זה שאני יודע שיש פתרון למשבר כנראה לא חיפשתי מספיק אבל דווקא מתוך הקושי מתגלה הפתרון לכל המצב שנקלעתי אליו בלי שישאלו אותי אם אני רוצה להתמודד איתו בכלל".

האמת, נשארתי המום.שננתי לעצמי את המשפט מספר פעמים בחנתי את עצמי האם זה באמת מה ששמעתי מנער מתמודד בגיל שלוש עשרה, לא ציפיתי לכזאת הסתכלות מנער צעיר כל כך.

הסתכלות של צמיחה מתוך משבר נלמדת מפרשת השבוע.

עם ישראל עובר את אחד המשברים הגדולים ביותר בתקופת דור המדבר משה רבינו נעלם המסעות נעצרו וכולם מחכים למנהיג הדור עליו שורה רוח ה' ומפיו ישמעו לאן הולכים במדבר השמם.

משה רבינו מתבושש מלהגיע ומעשה שטן גורם לעם ישראל להתאבל ולחפש אחר מנהיג אחר שיחבר בינם לבין הקב"ה. הצער בו שרוי העם נהפך למחולות ושמחה לקול ריקודי חטא העגל.

עוון חטא העגל שגור בפינו בכל יום כחלק מעשר הזכירות אם נשאל מה מיוחד כל כך בחטא העגל שמצווה לשנן אותו בכל יום?

הרי לנו גמרא "לא חטאו ישראל אלא כדי להורות תשובה לרבים" (עבודה זרה ד:)

כלומר ביכולתו של העם היה להתגבר על חטא העגל אך הקב"ה רצה שעם ישראל יחטאו כדי ללמד לדורות הבאים את הכלל: "מתוך כל משבר טמונה האפשרות לצמיחה".

האדמו"ר מסלונים בספרו נתיבות שלום שופך אור על פרשה זו ומסביר: כשיורד משה רבינו ורואה את עם ישראל עושים עבירה עם כזו שמחה מיד שבר את הלוחות כדי לשבור את רוחם מיד עם ישראל עובר משמחה לעצב.

"ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו" (שמות,לג',ד')

הגורם המרכזי שגרם להם להתחרט ולשוב בתשובה אמיתי עד שהקב"ה קיבל את תשובתם זה ייסורי המצפון שלאחר החטא.

כמאמר הנתיבות שלום: "הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו השאיר דרך תשובה שאפילו לאחר שיהודי כבר נכשל והגיע למצב הירוד ביותר, ברא לו הקדוש ברוך הוא תרופה מתוך נחטא עצמו את יסורי המצפון שיש לו לאחר החטא…וזה בבחינת קוסתא דחיותא המתעוררת באדם מתוך החטא עצמו." עכ"ל

 

נביט בפרשתינו ונפנים היטב כי כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה לו רק נדע לנהל אותו נכון.

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ:
מו"ח ינון בן יחיאל.
סבי שמריה בן סעדיה.
סבי צדוק בן ניסים