רזא דשבת-תמיר סעדיה

רחשי לב

לעיתים אנו חשים דחף לעשות דבר מסוים אך הפחד גובר עלינו יתכן כי אנחנו פתאום בודקים את הכדאיות של הענין ומשכנעים את עצמינו למה לא.

זהו סיפור על תקופה שכל אחד מאיתנו עובר או לפחות תקופות דומות הממתינות לנו בצומת דרכים.

אמצע כיתה ח' זמן במבחנים לישיבות כל אחד נושא בליבו את חלומותיו כאשר חלקם מציאותיים וחלקם לא.

בזמן זה רובם שקועים בחזרות למבחנים אף שפניהם נשואות אל הלא נודע. רובם המכריע של הבחורים מדברים בגאוה על ישיבה נוצצת כזו או אחרת, השאיפות הן בשמיים.

במרכז החברותות בולט לו תלמיד חזק אופי שללא מורא מסביר לחבריו כי הוא מעדיף ללכת לישיבה פשוטה יותר ונימוקו עימו.

יש לציין כי הוא הסביר להם בטוב טעם שגרם לי להצטרף ולשמע את דברי הטעם היוצאים מפיו. עבר זמן הלימוד הצלצול מאותת לזמן ההפסקה.

התלמידים יוצאים להתאווררות קלה ורק שנינו נשארים ביחד. למרות שאני חש כי אולי כדאי לדבר איתו על דימוי עצמי.

אני בוחר לתת מקום לסקרנותי ושואל:" רק אם תוכל להסביר לי מדוע בחור כמוך לא שואף כמיטב החברים פה? הרי ברור לך שאתה מסוגל ליותר".

"נכון" הוא עונה לי. "ותודה על המחמאה אך חשבתי על זה המון. לא אומר כאן עכשיו שאף פעם לא חשבתי על ישיבה ברמה גבוהה יותר תמיד היה לי רצון שחבריי ירגישו מה אני שווה אך הקשבתי לרחשי ליבי לקח לי זמן לנקות את הראש ,להקשיב ללב ולהרגיש באמת מה טוב לי אך הנה בסוף החלטתי".

בכל שיחה כזו אני נדהם מעוצמתו של ילד אך הפעם נראה כי ניתן לקחת מדבריו כלים העומדים לרשותינו יום יום אך אין אנחנו משכילים להבין כי עלינו להשתמש בהם.

כמה פעמים מוזכר חכמת הלב בבניית המשכן:

"וכל אישה חכמת לב"
"מילא אותם חכמת לב"
"ואל כל איש חכם לב"
"ויעשו כל חכם לב".

נראה כי התורה מדגישה בעיקר את חכמת הלב לעניין בניית המשכן וכאן נשאלת השאלה מהי חכמת הלב? ומדוע התורה מדברת כל כך על חכמת הלב ולא על החכמה הנמצאת אצלינו בראש?

במדרש משלי מובא: "והחכמה מאין תמצא" אמר שלמה המלך היכן החכמה נמצאת? רבי אליעזר אומר בראש ואילו רבי יהושוע אומר בלב מפני שכל האיברים תלויים בו.

המדרש מספר כי שלמה המלך מצא כי החכמה נמצאת בלב למרות שדעת דוד המלך הייתה כי החכמה נמצאת בראש.

ניתן להבין כי חכמת הלב היא החכמה הנמצאת בתוכינו מעין מידע אינטואטיבי מולד שקבלנו מאת ה' מרגע לידתנו.

לעומת זאת חכמת הראש היא מידע מעובד שאנחנו מקבלים כתוצאה של מקרה ,איסוף נתונים, רגשות ודעות קדומות וכו'.

מובן כי בכל צומת בחיינו אנחנו נתקלים בשאלות הרות גורל לעיתים התשובות נמצאות בתוכינו רק אם נקשיב לרחשי הלב בלי דמיונות המח נוכל להכריע לעצמינו את הספיקות.

כיוון שכולנו אנשים החיים בחברה שיש לה דעות על כל דבר, לעיתים אנחנו מדברים וחושבים מתוך דעות הלקוחות מאחרים.

פיתוח קשב איטואטיבי מעיד על נקיות האדם ויכולת ריכוז עצום בניתוח מקרה המונח לפניו לפי דעתו האישית ללא התיחסות לדעות קדומות, ובכדי לבנות לעם ישראל משכן המכפר על עוונותיהם זה בדיוק מה שצריך.

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ:
🖋️ מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.