חכמה שבשתיקה

"יש לכם שאלות?! לכו לרב חיים" המשפט הזה יצא מידיי פעם בפיו של המשגיח בישיבה קטנה בה למדנו ברחוב דבורה הנביאה.

במשך הזמן הורגלנו להיכנס לקודש פנימה להתייעץ לקבל ברכה ולעיתים אף להשאיר חבורה (מאמר תורני ארוך) בתיבת דואר בכדי לקבל תגובה ממרן שר התורה.

"נכון" "כן" לרוב אלו היו תגובותיו.

עם הזמן הקרבה הגאוגרפית כבר לא אותה קרבה אך ההרגל עשה את שלו ומידי פעם היינו באים לקבל את ברכת הרב לעיתים הברכה הייתה מיד בצאת השבת בדרכו ל"מעריב" בלדרמן שם היה נוהג להתפלל.

הכניסה אל הקודש פנימה עשתה עליי רושם עז בכל פעם מחדש האוירה, הרוגע והתחושה שכל העולם עומד מלכת בעת שהרב שקוע בתלמודו.

בחלוף הזמן לימדתי את תלמידיי כי "הרוצה לראות את פסגת דרגות ההתמדה יעמוד ליד ר' חיים קנייבסקי בשעה שהוא לומד".

התלמידים היו מרוגשים להיכנס לקודש פנימה… תקופת הקורונה הסכנה החינוכית הפעם ממשית התלבטויות קשות לגבי פתיחת מערכות חינוך לצורך הצלת בני הנוער כולם מחכים למוצא פיו של גדול הדור ומשזה נתן את האות הלימודים הוורטואלים הפכו לפרונטליים.

ללא ספק התרגלנו להמתין למוצא פיו של רב חיים.

יום שישי פורים דמוקפין הידיעה על פרקי התהילים לרפואת הרב מעוררת בהלה.ת

חושת נכאים מתובלת במשתה היין ובכניסתה של השבת מטשטשת את האמת שרב חיים איננו…

מוצאי שבת שוב התלבטות האם לשלח תלמידים להלווית מרן שר התורה או להמליץ ללכת עם ההורים?!

הייתקימו לימודים בכיתות הרלוונטיות או לא?!

לפתע בהבזק של שניה עולה בי המחשבה "מה הבעיה נחכה להוראה מר' חיים"….

שתיקה, עימה מתחיל המוח לעכל ולהבחין כי מה שהיה איננו אנחנו בעידן חדש.

"הוא אשר דיבר ה' לאמור בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידום אהרון" (ויקרא י',ג')

בחלק מגרסאות תרגום האונקלוס: "ושבח אהרון" כלומר שתיקתו של אהרון הייתה שתיקה של שבח.

אם נשאל את עצמינו כיצד מגיעים לרמת השתיקה הזו?

חז"ל מלמדים אותנו כי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.

הזוהר הקדוש מביא שמיתת נדב ואביהוא באה ככפרה לדורות.

הראיה הרוחבית שיש מסובב הסיבות שכל מעשיו הם רק לטובתינו תקל עלינו במקרים בהם נצטרך להתאזר בשתיקה ובחכמה.

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ:
🖋️מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️ סבי צדוק בן ניסים.