ימה של תורה – פרשת שלח תשפ"א

היציאה ממרוץ העכברים הרוחני – חיים בלי מותרות

ישנו משחק שאני מאמין שכל אחד מכיר היטב היטב, זהו משחק CASHFLOW – 'תזרים המזומנים'.

יש בחיים של כל אדם מאיתנו שני מעגלים: מעגל אחד – מרוץ העכברים. מעגל שני – המסלול המהיר.

אנחנו מתחילים את החיים במעגל הפנימי – מרוץ העכברים, אלא אם כן יש כאן זוכה בפיס. אנחנו בוחרים מישרה, תפקיד בו עוסקים כל יום. בסוף כל חודש אנחנו מקבלים משכורת, קש – CASH – מזומן, ועם המשכורת הזו אנחנו מפרנסים את הבית שלנו.

נשאל את עצמנו, האם נקרא לכל סכום המשכורת רווח, תזרים מזומנים? התשובה: לא! חלק גדול מתוך המשכורת הולך על תשלומי המיסים, הוצאות משק הבית וההתחייבויות שלקחנו על עצמנו.

מה נשאר לנו ביד? כמה מאות שקלים בלבד אם בכלל משהו ! !

נתמקד באותן התחייבויות שלקחנו על עצמנו.

בכל חודש יש לנו הוצאות – תשלומים על ילדים, הוצאות מכונית, לימודים, קניות, מיסים ומשכתנה.

חלק מההוצאות החודשיות הינם התחייבויות גדולות שלקחנו על עצמנו כשקנינו בית, כשרכשנו רכב, כשהתחלנו לימודים, אלו נקראים התחייבויות, ואת ההוצאות אנחנו מנכים מסך ההכנסה החודשית ובכך יוצרים את סיכום תזרים המזומנים החודשי שלנו – זו המשכורת האמיתית שלנו, מה שאנחנו באמת מקבלים על הזמן שהשקענו בעבודה.

בתוך מרוץ העכברים הרודפים אחרי הגבינה הצהובה שלהם, אנחנו רצים לעבודה כל בוקר, משקיעים זמן, יוצרים כסף, ואת הכסף אנחנו זורקים על תשלומי ההתחייבויות שלנו.

ככל שעוברות השנים, ההתחייבויות שלנו לא מצטמקות, אלא להיפך הם רק גדלות – יש יותר ילדים – צריך בית גדול יותר = לוקחים משכנתה גדולה יותר שהיא התחייבות ומשלמים עליה גם ריביות. אחר כך צריך גם רכב גדול יותר, או טוב יותר, או שסתם כך אנחנו מחליפים את הרכב כל כמה שנים, בשביל זה אנחנו לוקחים הלוואות, בריביות קטנות ובתשלומים נוחים קורצים לנו אנשי המכירות.

לפעמים מגיע גם שלב של פיטורין מהעבודה, אז נכנסים להתחייבויות גדולות יותר כשאין את הבסיס של המשכורת מהעבודה.

– איך נצליח לצאת ממרוץ העכברים? זו שאלת שאלות.

– כיצד נוכל לעבור למעגל השני – המסלול המהיר?

לצורך הסבר הדברים, נהיה צריכים לסכם במילה אחת את עניין ההוצאות וההתחייבויות – מותרות!

במסלול המהיר, היכן שרצים העשירים, לא נוגעים במותרות, הם לא לוקחים על עצמם שום התחייבות רק את הצרכים המינימליים לחייהם ולמשפחתם.

את כל כספם הם מניחים בנכסים. ומהו נכס?

אתם בוודאי חושבים שהבית שלכם הוא נכס, כמו שמספרים לכם הבנקאים שלכם.

התשובה היא, שהבנקאים לא משקרים לכם שהבית הוא נכס, השאלה למי? לבנק שלכם ביתכם נמצא במאזן כנכס, אבל במאזן שלכם הוא התחייבות, בגלל שהבית גורם להוצאות מרובות: חשמל, מים, ארנונה, מיסים, משכנתא. לכם הוא התחייבות הגוררת הוצאות, ולבנקאים הוא נכס המניב ריביות רבות לחשבונם.

נכס אמיתי הוא כל דבר שעל ידו נכנס כסף בלי השקעת זמן – הכסף שלנו עושה כסף.

בית להשקעה, חסכונות, עסקים, כל אלו בניכוי הוצאות ומיסים זהו כסף שעושה כסף, וזה נקרא נכס!

ככל שנגדיל את הנכסים במאזן שלנו, כך תזרים המזומנים החודשי שלנו יגדל, וכשהוא גדל מעל ההוצאות וההתחייבויות שלנו אנחנו יוצאים מהמעגל הפנימי – ממרוץ העכברים ונכנסים למסלול המהיר.

מה היסוד בנפש שלנו לרדוף אחר המותרות?

תאוות העיניים, אנחנו רואים את היופי הנוצץ, ההנאה הרגעית והעכשווית, לכן אנחנו רוכשים וקונים עוד ועוד מותרות. רואים יאכטה נוצצת ורוכשים אותה, רואים מאכל טעים וקונים אותו, אנחנו קונים בית גדול כדי להתגאות על חברינו או כדי ליהנות מאיכות חיים טובה ונוחה.

כל אלו מכניסים אותנו לחובות וקבלת התחייבויות הנכנסות למאזן שלנו דבר שמצריך אותנו להמשיך לרוץ במרוץ העכברים: לרכוש מותרות – לקחת הלוואות והתחייבויות – לקום בבוקר לעבודה – לקבל משכורת – לרכוש מותרות – לקחת הלוואות והתחייבויות וחוזר חלילה…

*  *  *

פרשת המרגלים – חיים רוחניים בלי מותרות

בפרשת השבוע התורה מלמדת אותנו את משחק ה- CASHFLOW – תזרים המזומנים בחיים הרוחניים.

אנחנו מתחילים ללמוד איך לשחק ולחיות בחיים הרוחניים לצאת ממרוץ העכברים ולהשתלב במסלול המהיר, לצאת ממעגל העוני והמעמד הבינוני ולהיכנס למעגל העשירים.

כיצד נעשה את זה?

ע"י שנברח מחיי מותרות, נפחית את ההתחייבויות ונגדיל את הנכסים שלנו – כאשר נחיה בצורה של מצוה גוררת מצוה!

היכן התורה מלמדת אותנו את היסוד הזה?

בפרשת המרגלים, מובא בשל"ה מהזוהר הק' שהמרגלים לא רצו להיכנס לארץ ישראל מפני שידעו שבעת כניסת עם ישראל לא"י יפסיקו את התפקיד שלהם כנשיאים, ובכדי שזה לא ייפסק, עמלו וייגעו בעצתם – עצת המרגלים להוציא דיבת הארץ ולהפקיע מעם ישראל את השאיפה לחיים רוחניים בא"י.

הבהרה חשובה! אל לנו לעלות על בדל מחשבתנו ח"ו שהיתה שאיפת המרגלים לכבוד בנשיאת תפקיד הנשיאים, היו אלו שיקולים נשגבים מבינתנו, אך היסוד הכתוב בשל"ה מהזוהר שרצו הם להמשיך לעבוד את עבודת ה' במדבר ולא בדרגה של א"י.

והיסוד הזה מלמד אותנו – לא לחיות בחיי מותרות! לא לרכוש חיים רוחניים רגעיים, חיי שעה בלבד, אלא לחיות בדיוק את אותם חיי רוח בנצח נצחים!

אפשר לקיים את אותה מצוה בחוץ לארץ, והבדל עצום יש בינה לבין קיומה בארץ ישראל, זהו הבדל של נצח נצחים ! ! ! זו כעין רכישת בית חדש עם התחייבות למשכנתא במקום להסתפק בבית קטן ולרכוש במקומו קרקע המניבה רווחי הון עתק בלי סוף!

זו אותה נתינה לחבר אבל בינה לבין מצות חסד יש נצח נצחים – כאן יש אילוץ, כעס, תחושת ניצול, וכאן יש חיוך שמחה ועונג עילאי. זהו הבדל של התחייבות – בה אנחנו מכניסים את עצמנו לכעס הרגשת סחיטה ע"י השני, דבר הגורם לנו להפסיק הנתינה לזולת ולהפסיד את המצוה. לבין חיים של חסד – חיים המלאים עונג וטוב לב שבמעשה קטן נרכש נצח נצחים ! ! ! במעשה קטן נגרם חשק ושאיפה לתת בלי גבול לזולת.

כאשר אנחנו רוצים לצאת ממרוץ העכברים הרוחני שלנו, עלינו להתבונן בפרשת המרגלים, לנסות כפי יכולתנו לצמצם את ההתחייבויות שלנו ולהרבות בנכסים המניבים רווח ודיבידנדים רוחניים – מצוה גוררת מצוה.

זאת על ידי השימוש המושכל בשכל שלנו, ולא רק לרוץ אחר תאוות העיניים, לעשות את מעשי המצוות עם תוכן רוחני המקנה לנו נצח נצחים, ולא רק הנאה רגעית החולפת בין רגע.

*  *  *

הדרוש בסמיכות פרשיות ציצית והמרגלים

למה נסמכה פרשת ציצית לפרשת המרגלים? ללמדך: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".

הציצית באה לומר לנו, תביט בפתילים ואל תתור אחרי עיניך – אל תרכוש מותרות המקנות הנאה רגעית הנראית לעין ולא מתקבלת על השכל הישר, אל תלך אחר הנוצץ והנהנתנות – אל תרכוש מצוות רגעיות לצורך כבודך, אל תעשה חסד בכדי שיחזירו לך, אלא תעשה את המצוות מתוך עבודת ה' ולא כמלומדה בכך תרכוש נכס לנצח נצחים ! ! !

המרגלים כביכול בחרו להישאר במעמדם כנשיאים, לעבוד את השם במדבר ולא בארץ ישראל, זה מה שיש לנו עכשיו – זה מה שניטול ונעשה. לא חשבו הם על העתיד, על עבודת ה' בארץ ישראל, על הנצח נצחים וההבדל התהומי בין קיום תורה ומצוות בחו"ל ובין א"י.

יה"ר שנזכה להחדיר בחיינו את המסר לחיות חיים רוחניים של נצח נצחים בלי מותרות, בכך להגדיל את 'תזרים המזומנים' הרוחני שלנו להוות מעין המתגבר ממצוה הגוררת מצוה ולא עבירה גוררת עבירה, אמן.

שבת שלום ומבורך!

לתגובות: GMAIL.COM@YSHTORA1