מה שניתן ללמוד מחבר רע

עננת סוף שנה מרחפת מעל ראשם של תלמידי מערכת החינוך מורים ואף תלמידים עסוקים בללקט רגעי הצלחה מהשנה החולפת יהיו כאילו שיצאו מאוכזבים  לעומת אלו שימצאו את הזמנים שיעלו חיוך על שפתם בנקל.

בזמן זה מצאתי לעצמי את הזמן לפתוח שיעור מעגלי עם תלמידי כיתה ח', לשמוע קצת יותר על החששות המלוות אותם בדרכם אל הישיבה.

אחת השאלות שנתקלתי בהם באה לי דווקא מתלמיד שנון למדי הרוצה לדעת את אופי בחירת הישיבה לבחור.

"הרב" הוא פונה בנימוס.

"מדוע לעיתים שולחים בחורים לישיבה המדורגת כישיבה בינונית למרות שידוע לצוות כי מקבלים שם אף בחורים ברמה נמוכה יותר?" משאלתו של הבחור היה נשמע כי החשש הוא שתלמיד הנכנס זה עתה לישיבה בה נמצאים בחורים טובים ביחד עם בחורים מרקע בעייתי עלול להיגרר אחר חברה לא טובה.

אני מסב את תשומת ליבו לדבריו של משגיח ישיבת קול יעקב כאשר שאלוהו שאלה דומה הוא ענה כי גם עם בחורים כאלה צריך להיות.

ללמוד מכל אדם פירושו ללמוד מאדם שבא מרקע חיובי איך ללמוד ולהתנהג ולעומת זאת הלימוד שבחור צריך ללמוד מאדם עם רקע בעייתי זה איך לא להיות.

"כך או כך" ממשיך המשגיח שניהם צריכים להיות בסביבתך כדי שתוכל ללמוד מהם.

בפרשת השבוע הקב"ה מצווה את בלעם הרשע "לא תלך עימהם לא תאור את העם כי ברוך הוא" (במדבר כב',יב') אך בפעם השניה כאשר מגיעים השליחים אל בלעם הקב"ה נגלה אליו ואמר לו:"קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה" (במדבר כב',כ')

נשאלת השאלה מה קרה שהקב"ה שינה דעתו מהפעם הראשונה לפעם השניה? היעלה על הדעת כי הקב"ה חזר בו מדבריו הראשונים?!

כאשר נעיין היטב בשני פסוקים הללו נבחין כי יש הבדל בלשון הציווי של הקב"ה.

בפעם הראשונה הקב"ה אוסר על בלעם ללכת עימהם לעומת זאת בפעם השניה ההיתר הוא ללכת איתם.

ההבדל בין ללכת עימהם למושג ללכת איתם הוא עצום שכן ללכת עימהם משמע להסכים לאותה דעה ולאותה מטרה שלשמה הם באו וכאן הקב"ה אסר על בלעם להגרר אחריהם משא"כ בציווי השני הקב"ה מתיר לבלעם ללכת איתם שכן ללכת איתם פירושו בצד הטכני להיות איתם אך לא ללמוד ממעשיהם.

אחת הסיבות שהקב"ה פותח את פי האתון ולא מראה לבלעם את מלאך ה'היא זו שהבחירה של בלעם הייתה שגויה "וילך עם שרי מואב".

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ:
🖋️ מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.