האמת היא שמידת הבטחון נובעת מבהירות האמונה. אם תאמין באמת בבהירות גמורה ש"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" – כל אימת שתפנה להשי"ת באמת, הקב"ה כביכול אצלך,

ממילא "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם" – כל מה שנדרש הוא רק לצעוק בחוזקה לה' והכל יסתדר.

הסיבה שאין לאדם מספיק בטחון היא משום שהוא אינו מאמין. ואף אם הוא מאמין, זוהי אמונה שטחית. בטחון הוא ביטוי לבהירות של האמונה.

אדם נכנס לחדר ניתוח, נשכב על המיטה והרופא מניף עליו את איזמל המנתחים… וכי נטרפה עליו דעתו?! איך הוא סומך על הרופא?

התשובה היא: הוא סומך עליו משום שהוא מאמין למה שנאמר לו עליו שהוא רופא טוב ונבחן כראוי על לימודיו.

ומאחר והוא מכיר את האמת, הריהו בוטח. מדוע, אם כן, חסרה לנו מידת הבטחון? כי חסר לנו באמונה!

כשהאמונה ברורה, חיים בבהירות. זהו עניינה של עבודת התפילה והלימוד – כדי להגיע לאמונה, לשייכות אל השי"ת, בבהירות גמורה. כך נעשה אדם מאמין אמיתי.

(נפש שמשון – שערי האמונה – עמוד רסז)

https://chat.whatsapp.com/HQ4bZAfH8l5JZ1nmP79hVu