עדות הכתוב על שרה אמנו

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה" {כג,א}

מה פשר סיום הפסוק – "שני חיי שרה"?

אלא, ביאר הגאון רבי יהושע אהרן צבי {וינברגר}, אב"ד מורגרטן אמרו חז"ל "רשעים בחייהם קרויים מתים", והסבר דבריהם מובן לכל מי שמח בקודקודו, כי מכל ימי האדם נחשבים לחיים רק אותם ימים שפעל ותיקן בהם מעשים טובים, אבל "במתים חפשי" – אם לחופשי ישלח את ימיו מבלי שום עשיה בעבודת ה', לא נחשב שחיי באותם ימים!

ופירשו בזה את מאמר הכתוב "כי לא אחפוץ במות המת", דהיינו שאין הקב"ה חפץ

שהרשע -הנקרא מת בעודו בחיים -ימות בעודנו מת במורדו, אלא בשובו מדרכו.

מעתה עינינו רואות בעוונותינו הרבים כמה וכמה אנשים שלמרות שהם שואפים רוח חיים על פני האדמה, הרי הם כגוף בלי נשמה וחייהם אינם חיים, משום שהם מכלים את חייהם בהבל וריק.

לא כך היה אצל שרה אימנו ע"ה, כפי שמעיד המדרש: "כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים וכולן שווין לטובה", ומעשיה יעידו, שהיתה מגירת את הנשים ומכניסה אותם תחת כנפי השכינה, וממילא חייה היו חיים של טובה וברכה.

ועל כן מעיד הכתוב, שאותם השנים שחיתה היו "שני חיי שרה" – שנים של חיים!

 

נכתב על ידי דביר קריספל מהספר שלל רב.!