מבט לפרשה – פרשת תרומה

קדושת בתי כנסיות ובתי מדרשות

 ועשו לי למקדש (כה, ח)

פרשתנו עוסקת במצות בנין בית המקדש, ואמרו חז"ל (מגילה כט ע"א) עפ"י הפסוק "ואהי להם למקדש מעט" (יחזקאל יא, טז), שבימינו בתי כנסיות ובתי מדרשות הם במקום בית המקדש.

  ואין זה רמז בעלמא אלא הלכה גמורה מדאורייתא, אלא הלכה מדאורייתא, וכן הביא להלכה בספר חפץ חיים (בפתיחה עשין ז), בשם ספר היראים (סי שכ"ד), שמצות מורא מקדש – היינו לירא מן כבוד שמים הנמצא בבית המקדש ושלא לנהוג שם בבזיון, היא מצוה וחיוב מדאורייתא גם בזמן הזה על בתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו.

מפני כך, בתי כנסיות ובתי מדשות אסור לנהוג בהם קלות ראש, שחוק או שיחב בטלה, וכל שכן שאסור לדבר בהם לשון הרע ושאר דברים אסורים, שנראה כמורד נגד המלך בביתו ולפניו, ה' ישמרנו.

 וכן אסור להם להיכנס לבית הכנסת ולבית המדרש להסתתר מפני הגשם או בכדי לדבר עם חבר או לקצר את דרכו, ואם מתעכב שם מעט לעסוק בתורה או בתפילה, מותר.

וכן הוזהרנו מן התורה שלא להשחית דבר מבית הכנסת ובית המדרש או בכליהם, שנאמר: "ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם וכו '. . ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלקיכם, (דברים יב, ג – ד), ועל כן צריך להיזהר מאוד שלא לחרוט חריצים בשולחנות, בספסלים או בקירות בית הכנסת, כי יש בזה איסור תורה, ובמיוחד צריך להזהיר את הילדים על כך.

כל המצוות הללו מראות על הזהירות שיש לנהוג בקדושת בתי הכנסת ובתי המדרש, ולכבד אותם כראוי, וגם בפרשת השבוע מצאנו שבני ישראל כבדו את בית ה' והתלהבו מאוד מאוד לייפות אותו בכדי לפאר ולרומם את בית אלקינו, ונדבו זהב וכסף ואבנים טובות וכל מיני בדים יקרים בכדי להדרו, ואכן בכל הדורות ישראל ידעו לחבב ולכבד ולפאר את בית הכנסת, והיום בדורנו, כמו כל דבר שבקדושה, ההתלהבות ממצווה זו נחלשה מאוד.

ואחת הסיבות לכך היא מכיוון שכיום האמונה הפשוטה והטהורה נחלשה מאוד. מי שהאמונה בתורה ובדברי חז"ל חיה ותמימה אצלו, ביודעו שהדברים הם כפשוטם – בית הכנסת ובית המדרש הם מקום משכנו כביכול של בורא כל העולמות, שחיינו, פרנסתנו ובריאות נפשנו וכל האושר של חיינו ממנו הם, ובוודאי לא יהיו עצלים מלדאוג שהבית הנכבד יהיה מפואר ומרומם ולפחות כשהוא דואג לביתו שלו.

ואפילו אדם מכובד אינו צריך לחוס על כבודו, אלא לדאוג ולעזור בעצמו ובמו ידיו שבית הכנסת ובית המדרש יהיו נקיים ומסודרים להפליא, וכבר אמר שלמה המלך (משלי ו, ו), "אל תתהדר לפני מלך", כי הנהגה זו מורה על אמונה טהורה ואהבת ה', שהן העליונות שבמדרגות והמקור לכל הברכות.

וכבר ידוע מה שכתבו גדולי ישראל לדורותיהם על האסונות שנתכו על קהילות שונות שנכחדו מן העולם בגלל ועקב הזלזול במורא מקדש…יתן ה' ונקבל על עצמנו להדר במצוה זו אולי יחון בורא עולם עלינו, יסיר מעלינו ומעל עם ישראל כולו את המגיפה הארורה (כוביד-כתר) ויחזיר עטרה ליושנה וישיב אותנו כבראשונה לביתו במהרה, ו"הכתר" היחידי שנראה יהיה כתרה של תורה.

ויהיו דברים אלו לזכות ורפואת כל עמו ישראל ובכללם רבי יצחק בן ימנה, זילפה חיה בת רבקה, עיוש בן סבירסה, זאב בן שרה, רבי שלמה בן שמחה לרפואת הנפש ורפואת הגוף, אכי"ר

בברכת שבת שלום ומבורך

צוריאל קריספל