מבט לחג – שביעי של פסח

להתרגל לומר שירה על חסדי הבורא

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת (טו, א)

שירה זו נאמרה ע״י בני ישראל בראותם את מצרים מת על שפת הים, ומנהג ישראל לקרוא בחג זה שביעי של פסח את שירת הים.

והנה ודאי שעניין שירה זו אינו נגמר בקריאתה בתוך הפרשה בלבד, אלא הוא זמן מיוחד להתחזק ולהתגבר בעבודה הנפלאה והנעלה של שירה לבורא עולם.

יודעים אנו שדוד המלך ע"ה היה עוסק בכל לילה בשירות ותשבחות, וכתב את ספר תהלים הנפלא שבו כלל ברוח הקודש כל מיני שירות זמירות ותשבחות אשר בעולם.

אך באמת מוטל על כל אחד ואחד מאתנו לשורר את אותן שירות, וכמו שאומרים ב"נשמת כל חי", "שכן חובת כל היצורים לפניך ה' אלקינו…להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס – על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי", הרי שכל אדם חייב לשיר את שירו לפני בורא עולם, על החסדים הרבים והנפלאים שמקבל בכל יום ובכל רגע.

והנה אנו מדמים לעצמנו, שאם היינו אנו בין יוצאי מצרים, לאחר מאות שנים של גלות קשה נוראה ומפרכת, וגאלנו הקב"ה בכאלו ניסים גלויים ונפלאים, ולבסוף פרעה רודף אחרינו בשצף קצף להרוג אותנו על עוללנו ועל טפנו, וברגע האחרון הים הנורא, העוצר בעדנו, נקרע והפך ליבשה! אם היינו אנו מהעולים מן הים – ודאי שהיינו אומרים שירה, ואף עושים זאת בהתלהבות עצומה! ובודאי שכן הוא.

עתה הבה ונראה כותב הגרש"ד פינקוס זצ"ל בספרו תפארת שמשון עה"ת, מה לימדונו חז"ל (פסחים קיח ע"א), "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב (תהלים קלו) "נותן לחם לכל בשר", וסמיך ליה "לגוזר ים סוף לגזרים".

כלומר, כשבאים הביתה ופותחים את המקרר, ורואים לפנינו כל טוב, לא חסר לנו לא מזונות וגם לא ביגוד, לנו ולבני ביתנו – הרי זו קריעת ים סוף ממש! וגם על כך צריך להתמלא בהתלהבות של שירה.

עוד שם בדברי חז"ל, "אמר רבי אלעזר בן עזריה, קשין נקביו של אדם כקריעת ים סוף".

הנה אדם בעל לבב, כשהתפנה, והרגיש איך הקב"ה רופא כל בשר ועושה פלאי פלאות, אין לו שום מחלה ב"ה, ואין מה שעוצר את הפסולת בתוך הגוף העלולה להרעיל את גופו של האדם ולגרום לו למות תיכף,

אלא ב"ה מתנקה הוא בקלות, בחסד וברחמים – הרי באותם הרגעים עבר הוא את קריעת ים סוף, וא"כ עליו לומר את ברכת "אשר יצר" בהתלהבות של הודאה לקב"ה.

עלינו להתרגל בעבודה נפלאה זו, לפתוח את עינינו ולבנו, ולהצטרף לשירת העולם המודה ליוצרו ובוראו, ומי שעושה כן עליו אמרו חז"ל (סנהדרין צא ע"א), "אמר רבי יהושע בן לוי, כל האומר שירה בעולם הזה, זוכה ואומרה לעולם הבא, שנאמר, "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה".

וכן דרשו חז"ל בפרשתנו, "אמר רבי מאיר, מנין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'", "שר" לא נאמר, אלא, "ישיר" [בלשון עתיד], מכאן לתחיית המתים מן התורה, דהיינו, מי ששר את שירת הים עכשיו יזכה לשוררה בביאת הגואל לעתיד לבוא.

וכבר כתבו בעלי עבודה הקדמונים בסדר תפילת הבוקר, שירת הים צריך לאומרה מילה במילה, בנועם ובטעם ובכוונה גדולה – כאילו הוא עצמו עבר בים והקב"ה הצילו כמו שהציל את ישראל בעברם בים, והוא שלימות גדולה לנפש, ומכפר על כל עוונותיו, וזוכה לאומרה לעתיד לבוא בב"א.

בברכת חג שמח

צוריאל קריספל