פרשת ואתחנן

כג וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.

מסביר האור החיים הקדוש את הפסוק:

משה רבנו התפלל אל ה' בעת ההיא, בזמן שנגזר על עם ישראל מבן 20 ומעלה למות במדבר ולא להכנס לארץ.
ולמה דווקא בעת ההיא כדי שבזכות תפילתו ינצלו כל עם ישראל.
ואיך? הלא כתוב שהתפלל רק על עצמו?

משה רבנו התחכם בדרך הזו:

הקדוש ברוך הוא נשבע שעם ישראל לא יכנסו לארץ, משה לא התפלל על כלל ישראל אלא על עצמו שהוא היה בכלל השבועה,  מאחר שכשמתפלל על עצמו בהיותו צדיק תתקבל תפילתו ובכך השבועה תתבטל.
בדיני נדרים ושבועות יש דין של נדר שהותר מקצתו הותר כולו, וזה מה שהתחכם משה רבנו להתפלל על עצמו ולבקש התרה על עצמו ובכך יותר הנדר כולו וכלל ישראל יזכו להכנס לארץ
ובזה מדויק הלשון לאמר, כי מטרת התפילה הייתה נסתרת מתפלל על עצמו כדי שיוכלו להכנס כולם.