פרשת פנחס

י וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  יא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי.

מבאר האור החיים:

הסיבה שיחסה התורה את פנחס גם לסבא שלו אהרון הכהן ולא מספיק לכתוב פנחס בן אלעזר.

סיבה אחת – או מחמת שפנחס עשה מעשה טוב לכן ראוי לזכור את מעשיו לטובה.

סיבה שניה – היה כעס על אהרון שעשה את העגל ובאה מגפה על עם ישראל. לכן באה התורה ויחסה את פנחס לאהרון שבזכות פנחס נעצרה המגפה ויש בזה תשובה ויותר מזה כי מרובה מדה טובה ובזה ירד הכעס של כולם על אהרון.