י וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  יא פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי.

שואל האור החיים:

מה שנאמר בפסוק י' לאמר כלומר ה דיבר עם משה וביקש ממנו שיאמר את הדברים לאחרים.
למי נצטווה לאמר?! אם הכוונה לומר לפנחס לזה יש ציווי בהמשך "לכן אמור הנני נותן לו"
וכן מפשטות לשון הפסוק לא משמע שהציווי לומר לפנחס

מסביר האור החיים:

הציווי על משה לאמר לבני ישראל שבזכות קנאתו של פנחס ניצלו עם ישראל מהמגפה. ולמנוע מהם את הכעס על זה שהרג פנחס נשיא מישראל