לכבוד רבינו חיים בן עטר שהלילה ליל פטירתו

במדבר פרק כב פסוק כ

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם; וְאַךְ, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ–אֹתוֹ תַעֲשֶׂה

שואל האור החיים הקדוש:

1. הקדוש ברוך הוא מדבר עם בלעם וכביכול מברר איתו לאיזה צורך באו השליחים של בלעם,  וכי הוא לא יודע?!
2. למה הקדוש ברוך הוא הסכים לבלעם ללכת לקלל את עם ישראל?!
3. למה הקב"ה בהתחלה אמר לבלעם לא ללכת עם שליחי בלעם ולאחר מכן חזר בו והסכים לו ללכת?!

מתרץ האור החיים הקדוש:

התרחיש הזה בעייתי:

אם הקב"ה יגיד לבלעם שהוא יכול ללכת יגידו כולם שבלעם ברשות עצמו ועל דעת עצמו החליט ללכת, ואם יגיד לו לא ללכת יגידו כולם שהקב"ה לא אפשר לו כי מפחד שילך ויקלל.

וכך מנע הקב"ה את הטענות האלו בכך שמתחילה אמר לו לא ללכת והראה שהוא לא ברשות עצמו, ובפעם השניה נתן לו ללכת בכדי להוכיח שהגם שילך לא יוכל לעשות רע בקללתו.

בכך מתורצות שתי השאלות הראשונות

עוד אומר האור החיים כי הקב"ה שילם שכר לבלעם על זה שאמר שהוא תלוי ברצון ה כי אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ומהו שכרו? שהקב"ה רמז לו שהליכה זו היא לא לטובתו. כמו שיצא בסוף שכשבלעם הלך לקבל את שכרו מבלק נהרג.

ורמז לו זאת הקב"ה בלשון אם לקרוא לך באו האנשים כלומר אם זה לך להנאתך ובשבילך. ואין כוונתו לשאול האם הם באו לקרוא לך או לא.

ובזה מתורצת השאלה הראשונה.