פרשת השבוע "חיי שרה"

שמה של פרשת השבוע "חיי שרה" אמור לרמז שהפרשה תסקר את חייה של שרה אימנו. אך לא, הפרשה אינה דנה בכלל בחייה של שרה, אלא מתארת את מותה ואת טקס הקבורה שלה ומסיימת בסיפור מותו של אברהם אבינו. אם הפרשה שלנו מדברת רק על מוות, מדוע היא נקראת בשם "חיים"?!

החיים כספינה גדולה. לרוב הספינות נחנכות לקראת השייט הראשון שלהן. כולם מלאים תקווה וציפיה שהספינה תשוט בבטחה ותשוב בשלום לנמל הבית.
לאחר שנים רבות, כאשר הספינה חבולה וישנה, חוזרת אל הנמל ממנו יצאה, היכן נמצאות כל המצלמות, הקהל שמריע, השמפניה?
היהדות מלמדת שזה בדיוק הרגע המתאים לחגיגה האמיתית. זה הזמן שבו אנו יכולים להעריך ולראות את ההצלחות הגדולות של הספינה הוותיקה. מסיבה זו ממש בחרה התורה להשתמש במותם של אברהם ושרה, לצורך תרועה והצדעה לחיים המיוחדים שהיו להם.
הפרשה מלמדת אותנו על צמיחה תמידית. הצמיחה שמתרחשת בגופו של ילד ניתנת למדידה בטווח של חודשים ספורים. אצל מבוגר, הגדילה ניתנת למדידה רק בטווח של שנים. מדוע זה כך? בדיוק כפי שאנו מצפים מילד בן 10 שנים שלא יתנהג כפי שהתנהג בגיל 5, מדוע אדם בגיל 40 מתנהג כפי שהתנהג בגיל 35?!
כשהתורה מתארת את חייו של אברהם אבינו, היא משתמשת במלים: "ואלה הם ימי שני חיי אברהם". התורה משווה את הימים לשנים, ומספרת לנו שלמרות שצמיחתו של אדם רגיל נמדדת בטווח של שנים, אצל אברהם ושרה – ניתן היה למדוד את הגדילה בטווח של ימים. שניהם התפתחו מדי יום ביומו כשהם חיים את ימיהם באופן מלא ומוחלט.
לעיתים אנו עלולים לחשוב: "יכולתי לצמוח יותר, אילו חיי לא היו כל כך קשים ומסובכים". זה לא נכון, משום שצמיחתנו המשמעותית ביותר מגיעה, לא במשך התקופות הקלות שלנו, אלא דווקא במהלך הזמנים הקשים שאנו חווים. הגמרא אומרת שכל ימיה של שרה אימנו היו שווים בטיבם ובאיכותם, למרות שסבלה במשך 90 שנים מעקרות, ואף נחטפה פעמיים בחייה. בדומה לכך, גם אברהם אבינו נלחם במלחמות והושלך אל תוך כבשן בוער.
הכוונה היא, שלא משנה מה עבר עליהם, אברהם ושרה ראו בכל רגע בחייהם הזדמנות ללימוד וצמיחה. וגם אנו, כצאצאיהם, נדרשים לנצל כל התנסות בחיים לצורך גדילה וצמיחה. החיים הם התרחשות רצופה של ניסיונות ומאורעות ואין כלל מקום למושג 'לדרוך במקום'.

מאחל לכולם,
שבת שלום וסופ״ש נעים!

הרב שמעון יוסף מלול
מרצה רב תחומי ביהדות ואקטואליה, מנחה ועורך טקסים יהודיים.