מתורתו של רבי נחמן מברסלב זיע"א

דַּע, כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹך הַתְּפִלָּה וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כּחַ בִּתְפִלָּתוֹ וְזֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ב) : "שִׂיחַ הַשָּׂדֶה" שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִין כּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ (שָׁם כ"ד) : "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכחַ הַשָּׂדֶה שֶׁכָּל עִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה נָתְנוּ כּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמָר (דְּבָרִים י"א) : "וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" כִּי כָל יְבוּל הָאָרֶץ צְרִיכִין לִתֵּן כּחַ וְסִיּוּעַ בְּתוֹך הַתְּפִלָּה וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָם וְעִכּוּב עַל זֶה, אֲזַי נֶאֱמַר: "וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, נוֹתְנִים גַם כֵּן יְבוּל הָאָרֶץ סִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁסָּמוּך אֶל הָאָדָם, כְּגוֹן אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכַיּוֹצֵא רַק כְּשֶׁהוּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁאֲזַי סָמוּך לָהֶם בְּיוֹתֵר אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל יְבוּל הָאֲדָמָה נוֹתֵן כּחַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל וְזֶה יְבוּל רָאשֵׁי תֵבוֹת: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה שֶׁכָּל יְבוּל הַשָּׂדֶה הִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, כַּנַּ"ל [זֶה הָעִנְיָן מְבאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר הַמַּתְחִיל בְּדַף א, עַיֵּן שָׁם]