מילים ואנשים

הם היו חברים קרובים כל כך. את רוב זמנם הם בילו ביחד החל מימי הילדות ועד לימי הבחרות המאוחרות.

מבחינתם כל רגע במחיצת השני הוא זמן איכות וצבירת כוחות לקראת היום הבא. הרבה חברים מסביב קנאו בקשר המיוחד הזה שככל הנראה תרם לשניהם בימי הילדות והבגרות.

היה זה ביום בהיר בו התפרץ ויכוח בינהם. האחד אמר לחברו מילה שמאוד פגעה בו, החבר הפגוע כל כך הפנה את הגב פנה לדרכו ומאז נעלמו עקבותיו..

מאחר שהאיש אמר את מה שאמר ללא כוונה לפגוע הוא הצטער מאוד על עגמת הנפש שגרם לחברו ואף מספר נסיונות פיוס לא עזרו לו.

"הלואי והייתי יכול לקחת את המילים בחזרה" חשב לעצמו.

לפתע הוא נזכר שבקצה העיר גר הזקן החכם. "אלך לקבל עצה מהזקן" אמר לעצמו.

משהגיע אל הזקן קבל הסבר מקורי למעשיו "לפעמים כדי להחזיר את המצב לקדמותו צריך לעשות מעשים אמיצים".הסביר לו הזקן.
"אתה ערוך לזה?"
"בוודאי" ענה האיש.

"הלילה" קבע הזקן, "קח את כרית הנוצות הגדולה ביותר שיש לך בבית עשה בה חור ועל כל מפתן דלת בעיר הנח נוצה עליך לסיים עד אור הבוקר, כשתסיים תגיע אליי שנית".

בשמחה הלך האיש עשה כדבר הזקן לאחר מאמץ רב חזר אליו לפנות בוקר.

"עתה" אמר לו הזקן. "לך אסוף בחזרה את כל הנוצות אל תוך הכרית כשתסיים תראה כי החברות תחזור להיות כפי שהיתה."

האיש ההמום הביט בזקן בכעס: "הרוח העיפה את הכל איך אוכל לעשות זאת?". רטן לעברו.

הזקן החכם ששמע זאת העמיד פני תם:"אתה שומע את עצמך? זה ילמד אותך את השיעור: המילים הן כמו נוצות ברוח.

ברגע שהן יוצאות מפינו ללא שום מאמץ וללא הכנה קטנה ביותר – לא נוכל להחזירן חזרה לתוך פינו. למד לבחור את מלותך בעיקר כלפי האנשים האהובים עליך".

"ויצא ביום השני וירא שני אנשים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך" (שמות ב',יג')

רש"י מסביר: אמר משה רבינו לאיש המכה "כשם שאתה רשע כך רעך רשע כמוך".

הכלי יקר עומד על השאלה:
מנין ידע משה רבינו כי השני גם היה רשע הרי הוא לא היכה את רעהו? עוד שאלה נשאלת כאן מדוע עונה האיש המכה למשה רבינו הלהרגני אתה אומר הרי בשפה מתוקנת היה צריך לומר הלהרגני אתה רוצה?

מסביר הכלי יקר: "משה רבינו ראה שני אנשים נצים בחרופים וגידופים וא"כ שניהם רשעים".

כלומר ישנם שני אנשים הפוגעים במילים אחד בשני, מלמד אותנו הכלי יקר שאנשים אלה נקראים רשעים.

למילים אלו יש השפעות מרחיקות לכת ולעיתים עד כדי מוות ממש. לפיכך עונה המכה למשה רבינו "הלהרגני אתה אומר" כלומר וכי אתה רוצה להרוג אותי במוצא פיך?!

                      הנלמד מכאן

לעיתים אנו לא שמים לב כיצד אנחנו מדברים לילדינו מקרים אלו נפוצים בעיקר בזמני לחץ.

בדיוק הייתי בדלת הבית ביציאה ל…. והילד שפך את השוקו. במקרים כאלו למרות שאנחנו מאוד אוהבים את ילדינו תגובתנו עלולה לפגוע.

ילדנו הפקחים בוחנים אותנו בזמני לחץ ומפנמים את המסרים שאנו משדרים להם בזמנים אלו.

הסיבה האמיתית היא: כיון שבזמנים מסוימים אנחנו נוטים לומר את מה שעל ליבנו בלי לחשוב ולסנן מילים. ילד או אדם אחר הנמצא לידינו מפנים יותר טוב את מה שנאמר לו בצורה ספונטנית מאשר במקרים בהם יש לנו זמן לחשוב ולסנן מילים.

 

🌹שבת שלום ומבורך🌹

נכתב לע"נ:
🖋️ מו"ח ינון בן יחיאל.
🖋️סבי שמריה בן סעדיה.
🖋️סבי צדוק בן ניסים.