ו"איזהו חכם – הרואה את הנולד".

פירוש, שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו יתברך.

כמו שנאמר: "וברוח פיו כל צבאם".

ואי לזאת, הרי השמים והארץ וכל צבאם בטלים במציאות ממש בדבר ה' ורוח פיו, וכלא ממש חשיבי ואין ואפס ממש,

כביטול אור וזיו השמש בגוף השמש עצמה.

ואל יוציא אדם עצמו מהכלל, שגם גופו ונפשו ורוחו ונשמתו בטלים במציאות בדבר ה'.

(תניא, פרק מג)

🕯יארצייט, ר׳ שניאור זלמן ב״ר ברוך זצ״ל זי״ע