מבט לפרשה – פרשת יתרו

הזרים!

לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני (כ, ג')

בשתי הדברות הראשונות מעשרת הדברות נקבעה צורת הקשר והחיבור שבין כלל ישראל והקב"ה אך אין די בזה, ונוספה מצות לא תעשה – "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני".

וביאר הגר"א על הפסוק, "ישקני מנשיקות פיהו" (שה"ש א' ב') שישנן כאן שתי נשיקות, אחת של מעשים טובים, ואחת שלא לעשות מעשים רעים, כנשואין ואהבה בין בעל לאשתו, שמלבד השייכות ביניהם, האישה מופרשת ואסורה לכל העולם, "הרי את מקודשת לי"- מופרשת מאחרים ומיוחדת לי.

יתכן מצב שיהודי מקיים מצוות כהלכתן, אך אינו מנותק לגמרי מגורמי השפעה אחרים, כאשר ישנה יניקה ממקורות אחרים, אין זו דביקות בבורא עולם, אין די במה שעושים, אלא צריך להיזהר שלא לעשות את מה שאסור לעשות, כל פעולה שמקורה מעולם אחר שאינו של תורה, פוגמת את השייכות והדביקות בהשי"ת.

כאשר החיים כוללים בתוכם עניינים נוספים מלבד התורה והמצוות, אנו עלולים להגיע למצב של אדישות, התורה הקדושה צריכה להיות מקור החיים היחיד שלנו – "כי הם חיינו ואורך ימינו".

מרן ראש הישיבה הגאון חכם שלום כהן שליט"א באחת מדרשותיו בשבעיר אלעד בפני קהל שומעי לקחו העצום, חידד את הנקודה הזו והוסיף נופך מדיליה, שכאשר רבי יוחנן ביקש לצאת מתוך ירושלים ע"מ לפגוש את המצביא הרומי, ירושלים שהייתה נצורה ע"י הרומאים מחד, ומאידך, בתוכה שלטו הני בריונאי, הוציאוהו תלמידיו על מיטה וכאילו נפטר, הבריונים עצמם נמנעו מלפגוע בכבודו (אפילו הם הבינו מה זה "כבוד התורה" ונמנעו מלדקור אותו כדי לוודא שהוא אכן אינו חי – מחשש שמא יאמרו הרומאים "רבם דקרו") ובהגיעו אל המצביא הרומאי, הדהים אותו כאשר ברך עליו בשם ומלכות את הברכה שמברכים כאשר רואים מלך, המצביא מבחינתו אמר לרבי יוחנן שהוא חייב מיתה שכן הוא מורד במלכות, שכן המלך חי ונושם ברומי, אך רבי יוחנן השיב לו שהוא רואה ברוח קדשו שהמלך מת, ואילו הוא המצביא הומלך למלך במקומו, עובדה זו התבררה מייד כנכונה לאחר מכן כשהגיעו השליחים מרומי, המלך החדש ברוב שמחתו על הבשורה שבישר לו רבי יוחנן, חפץ להשיב לו לרבי יוחנן כגמולו, ואמר לו שיבקש משאלה שהוא המלך יקיים אותה עבורו, תן לי את "יבנה וחכמיה" ביקש רבי יוחנן- עולם התורה של אותם הימים, אכן, קיים המלך את משאלתו זו של רבי יוחנן, ובזכותו ניצל עולם התורה שהתרכז ברובו בעיר יבנה, ובכך המשיכה למעשה להתקיים שרשרת הדורות הלאה לדורות הבאים.

הגמרא בלשונה אומרת, שהיה זה בגדר של "משיב חכמים אחור ודעתם ייסכל", ואלמלא שכך כיוונו משמיים, היה על רבי יוחנן לבקש מהמצביא שיחוס ויחמול על ירושלים, ויימנע מלכבוש אותה ואת ארץ ישראל.

"מדוע באמת כך כיוונו משמים" שאל מרן ראש הישיבה שליט"א, ומיד השיב, ארץ ישראל היא ארצו של הקב"ה, ירצה הקב"ה לשמור עליה, ישמור עליה, לא ירצה לא ישמור עליה, הדאגה על ארץ ישראל שייכת להקב"ה, ורק לו, אנו זעק ראש הישיבה, מחוייבים לדאוג אך ורק לעולם התורה לא לענייני ארץ ישראל!, הקמת תנועה שכל כולה רק דאגה לארץ ישראל, חוטאת לאמת ולמה שנכון על פי ההשקפה הנכונה!".

והוסיף מרן ראש הישיבה וביאר את חובת הציות המוחלטת לדעת תורה הצרופה המסורה לנו מדור לדור על ידי מנהיגי הדור,ע"פ הכתוב "אדם ובהמה תושיע ה'" וכי מה עניין אדם אצל בהמה? אל רק אם משים אדם עצמו כבהמה הנטולת דיעה עצמית, ורק כאשר האדם מתבטל לדעת תורה – רק כך הוא יזכה לישועת ה'.

ויהיו דברים אלו עלים לתרופה ולזכות כלל ישראל ובכללם לרפואת שלמה בן שמחה, עיוש בן סבירסה, מרדכי בן רחל, זילפה חיה בת רבקה, משה מוריס בן ריחאנה רפואת הנפש ורפואת הגוף אכי״ר.

ולהצלחת זאב בן שרה

שבת שלום ומבורך

צוריאל קריספל