פרשת תזריע

יב,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

יב,ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא.

שׁוֹאֵל הָאוֹר הַחַיִּים – מאחר וְנִכְתָּב בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְהַעֲבִיר אֶת הַדְּבָרִים הַלֵּאָה לָמָּה נִכְתָּב שׁוּב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר?

מתרץ הָאוֹר הַחַיִּים – שמאחר וְעִקָּר הַמִּצְוָה הִיא עַל הַנָּשִׁים לָכֵן נִכְתָּב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר. כְּלוֹמַר שֶׁיֹּאמְרוּ לַנָּשִׁים.

ומתרץ תֵּרוּץ נוֹסָף – שֶׁלֵּאמֹר הוּא לָשׁוֹן רוֹמְמוּת כְּדֻגְמַת "וה' האמירך הַיּוֹם" מְאַחֵר וְצִוּוּ זֶה שייך בָּעַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וָלֹא בָּעַכּוּ"ם שֶׁגּוּפָם טָמֵא.