כא,א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.

שואל האור החיים:

  1. מה הטעם ששינה הכתוב ולא אמר דבר אל הכהנים אלא אמור.
  2. למה אמר את הכהנים בני אהרון, הקדים את התואר שלהם לזהות שלהם.

מתרץ האור החיים:

מביא בשם המדרש שסיבת האיסור של טומאת מת לכהנים הוא בגלל שהם צריכים לשרת בבית המקדש ואין נאה ליוצא ונכנס לפני להסתכל במת כלשון המדרש,

ובזה יתבאר הלשון אמור שהוא לשון מעלה כמו שכתוב ןה האמירך היום. וכן סיבת מה שהקדים לומר אל הכהנים לפני בני אהרון כי סיבת האיסור היא היותם כהנים. ואם היה מקדים לומר בני אהרון לא היה מובן שסיבת האיסור היא היותם כהנים.