השמחה

אם נתבונן במושג השמחה שבעולם נראה, שענין השמחה מבוסס על כח ההתחדשות,

כל אדם אוהב דברים מחודשים ומתעניין בהם. דוגמא לדבר, כששני בני תורה נפגשים ואחד מהם מבקש מחבירו שיאמר דבר תורה, והשני יאמר את הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ",

תהיה תגובתו באכזבה. אכזבה זו למה? וכי הפסוק אינו אמת?! אלא שברצונו לשמוע דבר חדש, ל"וורט" מחודש. הערה מחודשת מעוררת ענין, יותר מפסוק בתורה. גם בענייני העולם, כל דבר חריג ושונה מהסדר גורם לענין סביבו.

כשילדים רואים מכונית מכבי – אש הם רצים אחריה מתוך עניין, שהרי לא רואים זאת בכל יום. אפילו חרק קטן שנמצא לרוב, אם יהיה משונה במשהו, יהפוך להיות בעל ענין, אפילו שווה ערך. המיוחד והמעורר עניין, הוא השונה,

ההנאה הגדולה לאדם היא ההתחדשות, ברכת "שהחיינו" נתקנה על הרגשת ההנאה של פרי חדש ובגד חדש או זמן חדש. והנה עומק הענין של פורים הוא כוח ההתחדשות, והוא מקור השמחה המיוחד של הזמן.

עם ישראל חטאו בכל מיני חטאים ונענשו בכל צורות העונשים. אבל בהיותם בשושן חטאו בסעודתו של אחשורוש, ומפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע נגזרה עליהם גזירה נוראה – "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים". עלינו להבין שהגזירה נחתמה בשמים, ובב"ד של מעלה נפסק שאין זכות קיום לעם ישראל! אין זה עוד כשלון שמגיע עליו עונש.

השתתפותם בסעודת אחשוורוש וההנאה מהשותפות עם רשעים, היתה התנתקות מהקשר אל השי״ת ואל הקדושה, כלל ישראל ח"ו קבעו את עצמם כחלק מן הרשעים וע"ז נגזרה כליה, ונחתמה מיתה של השמדה לכלל ישראל. הנס של פורים הוא תחיית המתים. אין כאן כשלון המצריך ומאפשר תיקון, שהרי הקלקול חייב כליה.

המשך הקיום של כללי ישראל היה חידוש בבחינת "ועם נברא יהלל י-ה". החידוש הוא בריאה מחדש. עם ישראל חדש, וממילא מתן תורה חדש, והיינו "קימו וקבלו", קימו מה קיבלו כבר. הכוח העצום של ההתחדשות הפורצת גבולות ושוברת מוסכמות, התגלה והתברר בנס של פורים.

משנכנס אדר ובהגיע ימי הפורים, שמח כלל ישראל את שמחת ההתחדשות. מעלת הפורים, וסגולת החודש של אדר, היא ההתחדשות והתחיה הרוחנית. כל השמחה הגדולה הפורצת מכל גבולות החיים, היא שמחת ההתחדשות. לאחר כל המעלות הרוחניות של כל המועדות, מגיעים ימי הפורים. מצות היום של שכרות "עד דלא ידע", נועדה להקנות לאדם את ההכרה שבכל מצב, שייכת התחדשות והתרעננות. בכל מצוות התורה, בתורה ובתפילה, באמונה ובהבנת ההשגחה, בכל הקנינים הרוחניים שייכת התחדשות. זו העבודה המיוחדת של חודש אדר, ואסור לאדם לאבדה. חובה עלינו לעבוד היטב בכדי להשיג את סגולת הימים ולהתחדש.

(שיחות – פורים – עמוד יא)