וירא ישראל את היד הגדולה

האמונה והמדע

בקריעת ים סוף כלל ישראל הראו באצבע ואמרו "זה א-לי ואנוהו". אחת הבעיות של דורנו היא העובדה שחסר לנו באמונה הפשוטה במציאות השי"ת. פעם מסרתי בחו"ל דרשה שלימה בענין זה.

אחזור כאן בקצרה על הדברים. שאלתי אותם שאלה: מפני מה נוצר רושם שהמדע סותר לאמונה, עד כדי כך שכשרואים מדען שהוא גם חרדי, מביטים עליו בפליאה? אולי היום הענין כבר פחות מצוי,

אבל לכאורה כך היא הדעה הרווחת בעולם: הדת והמדע מהווים סתירה זה לזה. מדוע? כיצד יתכן שדווקא המדע שרואה את נפלאות הבריאה אינו מכיר במציאות הבורא יתברך? אלא שהמדענים יכולים לחקור ולברר נתונים רק בעזרת הכלים העומדים לרשות המדע,

כגון: מיקרוסקופ, טלסקופ, רדאר וכו'. אבל את השי"ת לא ניתן לתפוס דרך כלים מעין אלו, ומשום כך מבחינה מדעית כביכול הוא פשוט אינו קיים…

משל למה הדבר דומה? מדען עורך ׳חקירה מדעית׳ לגלות האם קיים בעולם דג מסוג מסויים שאורכו אינו עולה על חצי מ"מ. הוא נוטל רשת ו"חורש" את כל הימים והנהרות שבעולם ואינו מוצא, עדיין אין לו הוכחה שדג כזה לא ניתן למצוא כיון שיתכן שלא מצא משום שלא חיפש די הצורך ואולי אם יחפש עוד – ימצא.

אך אם יפגוש אותו מדען אחר ויספר לו כי גילה במעבדתו שלא ניתן ליצור רשת שהחורים שלה פחותים ממילימטר, ואם כן לא ניתן למצוא דג זעיר כזה, הוא יפסיק את חיפושיו. האם יש בזה הוכחה מדעית שהדג אכן לא נמצא? ודאי שלא! אלא שלמדען חסרים הכלים המתאימים לגילוי הדג.

דוגמא נוספת: אדם נכנס לחדר לחפש את חבירו. הוא מביט היטב מעל השולחן ומתחת לשולחן ובכל מקום אפשרי, ובסופו של דבר הוא קובע חד משמעית: החבר לא נמצא כאן! על סמך מה הוא הגיע למסקנה זו? על סמך מראה עיניו כמובן.

על פיהם הוא קובע מדי יום עובדות לאלפים ולרבבות, כי כך אדם מורגל מטבעו: מה שהעינים רואות – קיים, ומה שהן אינן רואות – לא קיים! וזוהי טעות, מפני שישנן הרבה מציאויות שאי אפשר לראותן בעינים.

כגון: גלי קול שאינם נראים, ואדם שישפוט לפי מראה עיניו כשיראה אדם אחר מדבר בטלפון הוא יחשבהו למעורער בנפשו. הוא לא יקבל הסבר שישנם גלי קול. לו יש הוכחה מדעית' שאין גלי קול, שהרי העינים שלו אינן רואות אותם!… כך גם לענין מציאות השי"ת בעולם. הכלים היחידים העומדים לרשות המדע הם המיקרוסקופ והטלסקופ וכו', ודרך מכשירים אלו לעולם לא ניתן יהיה לגלות את האלקים!

הדרך שעל ידה ניתן בכל זאת להבחין במציאות השי"ת בבריאה היא על ידי "כלים אנושיים". עלינו להביט בעין ״ריאלית״ על כל נפלאות הבריאה שישנן מסביבנו. הן רק מהתבוננות בגוף האדם בלבד [העין מורכבת מארבע מיליארד חלקים, והמוח משלוש מאות מיליארד חלקים!],

אם האדם כן עם עצמו, הוא חייב להגיע למסקנה שלא יתכן שהכל נעשה לבד, מוכרח להיות שיש בורא לעולם! ישנם כלים שדרכם ניתן לראות את ה' יתברך בבהירות עצומה, כמו ששתים ועוד שתים שווים ארבע. זוהי בהירות כה מופלאה, עד שהזוכה לה חש כי ניתן ממש לדבר, לשמוע ולאהוב את הרבש"ע!

(תפארת שמשון – הגדה של פסח – עמוד קס)