מהות היהדות היא כריתת ברית עם השי"ת. כאשר נושא אדם אשה,

מהות הקשר היא כריתת ברית, לא חוזה עבודה, שהיא תביא לו מעשה ידיה והוא יתן לה מזונות, היא תנקה את הבית, והוא יביא לה תכשיטים, מי שחושב כך פשיטא שאין זה נכון, כן לענין מתן תורה,

מי שסובר שיש כאן חוזה עבודה בין הקב"ה ובינו, אנו נעשה את המצוות והקב"ה יתן לנו חיים וכל צורכינו, זה היפך כל מהות היהדות.

הדבר הזה, הוא לא רק לגבי מהות היהדות, אלא גם לגבי מהות עצם החיים. מהי תכלית עצם החיים ליהודי עלי אדמות.

יש הסוברים שהאדם נמצא בהאי עלמא כדי לחיות בו, והרי כל אדם רוצה לחיות טוב ומאושרים, וזה אי אפשר להשיג אלא רק מהקב"ה, שהוא הבעלים על הכל, ועל כן, כדי לזכות לחיים טובים, צריך ללמוד תורה ולקיים המצוות, ועל כך כך זוכים לחיים טובים. הרי זה שמי שיושב בחנות וקונה ומוכר, ונדמה לו שיושב רק כדי לקנות ולמכור, ושוכח שיושב אמיתי כדי להרויח כסף – ששכח את עצם האהבה.

כן מהות החיים עלי אדמות היא להיות כאן קרוב להשי"ת, שרק כאן יש את הקירבה הגדולה ביותר, ולחיות חיים משותפים, זו מהות האדם – אין עוד מלבדו.

(קונטרס תפארתה של תורה – אות ב)