נֹחַ בן לֶמֶךְ בראשית ה' כט'

נח בנו של למך נכדו של מתושלח ונינו של חנוך.

שם אמו: אשמוע בת אלישוע בן חנוך[1].

בניו: שם, חם ויפת.

נכדיו[2]: ארפכשד, עילם, לוד, אשור וארם בני שם, כוש, מצרים, פוט וכנען בני חם, גומר, מגוג, מדי, יוון, תובל, משך ותירס בני יפת.

ניניו[3]: שלח, ענר ואשכול בני ארפכשד, שושן, מחול, חרמון ומלכיאל[4] בני עילם, פתור ועזיון בני לוד, מירס ומוקיל בני אשור, עוץ, חול, גתר ומש בני ארם. סבא, חוילה, סבתא, סבתכא ורעמא ונמרוד בני כוש, לודים, ענמים, להבים, נפתוחים פתרוסים וכסלוחים בני מצרים, גבל, חדן, בנה ועדן בני פוט, צידון, חת, יבוסי, אמרי, גרגשי, חוי, ערקי, סיני, ארודי צמרי וחמתי בני כנען. אשכנז, ריפת ותוגרמה בני גומר, אליחורף ולובב בני מגוג, אחון, זילא, חוני וליטי בני מדי, אלישה, תרשיש, כתים ודודנים בני יוון, ארפי, כשד ותארי בני תובל, חרון, זדון ושיבשני בני משך, בניוב, גירא, כיזון, לופריון וגליק בני תירס.

נולד בשנת 1056 לבריאת העולם (לפני 4726 שנה) כאשר אביו למך היה בן 182 שנה[5], נקרא[6] בשם זה לאמר זה ינחמהו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'. ונולד מהול[7]

שואל המדרש[8], מנין היה יודע לומר זה ינחמנו ממעשנו וכו' וכי נביא היה? אמר רבי שמעון בן יהוצדוק: למודין היו שבשעה שאמר לו הקב"ה לאדם, ארורה האדמה בעבורך בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך, אמר אדם, רבנו של עולם, עד מתי? אמר לו: עד שייוולד אדם מהול. כיוון שנולד נח מהול, מיד ידע למך ואמר, ודאי זה ינחמנו וכו'. ומהו ממעשנו ומעיצבון ידינו? קודם שנולד נח, לא כשהיו זורעין, היו קוצרין, אלא זורעין חיטים וקוצרים קוצים ודרדרים, כיוון שנולד נח, חזר העולם לישובו, קצרו מה שזרעו, ולא עוד אלא עד שלא נולד נח היו עושין מלאכה בידיהם, לכך כתוב ומעיצבון ידינו, נולד נח, התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה.

נח נשא לאשה את נעמה[9] וילדה לו שלושה בנים שם, חם ויפת.

בשנת 1140 לבריאת העולם בהיותו בן 84 שנה נפטר אנוש בן שת.

בשנת 1235 לבריאת העולם בהיותו בן 179 שנה נפטר קינן בן אנוש.

בשנת 1290 לבריאת העולם בהיותו בן 234 שנה נפטר מהללאל בן קינן.

בשנת 1422 לבריאת העולם בהיותו בן 366 שנה נפטר סב סבו ירד.

על הפסוק נח איש צדיק[10] תמים היה בדורותיו מביאה הגמרא[11] שני פירושים, דעת רבי יוחנן שהיה צדיק בדורותיו, אולם בדורות אחרים כגון דורו של משה לא היה נחשב לצדיק ואילו ריש לקיש אמר: אם בדורו בין רשעים היה צדיק, כל שכן שבדורות אחרים היה נחשב לצדיק.

בשנת 1536 לבריאת העולם בהיותו בן 480 שנה בראות ה' את רעת האדם בארץ, ניחם ה' כי עשה את האדם ואמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם ועד בהמה[12] עד רמש ועד עוף השמים וזאת ע"י שאביא מבול על העולם ואילו נח מצא חן בעיני ה'[13] בגלל מעשיו הטובים וצדקתו, לכן מצווה אותו ה' לבנות תיבה לפני המבול[14].

בשנת 1554 לבריאת העולם בהיותו בן 498 שנה נשא את נעמה בת חנוך לאשה[15].

בשנת 1556 לבריאת העולם בהיותו בן 500 שנה[16] נולד בנו יפת[17]

בשנת 1557 לבריאת העולם בהיותו בן 501 שנה נולד בנו חם. בשנת 1558 לבריאת העולם בהיותו בן 502 שנה[18] נולד בנו שם[19].

בשנת 1651 לבריאת העולם בהיותו בן 595 שנה נפטר אביו למך. 5 שנים לפני המבול.

בשנת 1656 לבריאת העולם בהיותו בן 600 שנה מחתן נח את שלושת בניו עם בנותיו של אליקום בן מתושלח[20].

באותה השנה בתאריך א' חשוון, נפטר סבו מתושלח.

לאחר פטירת מתושלח, מצווה הקב"ה על נח להכניס לתיבה זוג מכל חי זכר ונקבה[21], ומן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור שבעה שבעה זכר ונקבה[22].

כמו כן, לקחת מכל מאכל אשר יאכל כדי שיהיה אוכל לנח ומשפחתו ולכל החי אשר איתו בתיבה[23].

ויהי ממחרת ויבואו בהמות וחיות ועופות רבים מאוד ויסובבו כולם את התיבה. ונח יצא וישב לו תחת הפתח ואת כל הרובצים לפניו הכניס לתיבה, ואת העומדים והסובבים את התיבה עזב בארץ, ותבוא לביאה אחת ושני גוריה עמה, זכר ונקבה ויבואו וירבצו נגד נח שלושתם. ויקומו שני בני הלביאה ההיא עליה, ויכו אותה ויבריחוה ממקומם, ותך לה משם, וישובו הם אל מקומם ןירבצו לארץ לפני נח. והלביאה ברחה לה ותעמוד במקום האריות. וירא נח את המעשה הזה ויתמה מאוד ויקם ויקח את שני גורי הלביאה ויביאם את התיבה[24].

אנשי דורו של נח, כיוון שראו שהם אובדים במבול, היו מבקשים להפוך את התיבה. מה עשה הקב"ה? הקיף את התיבה באריות כדי שהם לא יוכלו להתקרב לתיבה[25].

ולאחר שבעה ימים מפטירתו של מתושלח[26], ביום רביעי בשבוע[27] בתאריך[28] יז' בחשוון[29] שנת 1656 לבריאת העולם (לפני 4126 שנה) בהיותו בן 600 שנה החל המבול לרדת על הארץ[30] [31] במשך 40 יום[32].

ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובשרץ השורץ על הארץ וכל האדם. וישאר אך נח ואשר אתו בתיבה[33] וכן עוג מלך הבשן, שישב על התיבה וביקש מנח שיציל אותו ויפרנסו בזמן המבול ולכן נשבע לנח ולבניו שיהיה להם לעבד עולם. מה עשה נח? נקב חור בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום וכך גם הוא ניצל[34], וזהו שכתוב בפסוק[35]: כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים וכו'.

לאחר 40 יום, בתאריך כח' כסלו החלו מתגברים המים במשך 150 יום[36] עד תאריך א' סיוון, שאז החלו המים לחסור[37].

בתאריך יז' בסיוון[38] אותה שנה, נחה התיבה על ראשי ההרים[39].

בתאריך א' באב[40], שישים יום אחרי שהחלו המים לחסור, נראו ראשי ההרים[41].

בתאריך י' אלול[42], ארבעים יום לאחר שנראו ראשי ההרים, פתח נח את חלון התיבה ושלח את העורב כדי לראות אם יבשה הארץ. העורב[43] יצא ושב מיד לתיבה[44].

בתאריך יז' באלול[45], שבעה ימים לאחר ששלח את העורב, שלח את היונה לראות האם קלו המים מעל פני האדמה, היונה יצאה בשליחותו וחזרה לאחר זמן כי לא מצאה מנוח לכף רגלה[46].

בתאריך כד' באלול[47], שבעה ימים לאחר ששלח את היונה בפעם הראשונה, שלח אותה בפעם השנייה, הפעם שבה היונה לקראת ערב ועלה זית טרף בפיה, אז ידע נח כי קלו המים מעל הארץ[48].

בתאריך א' תשרי[49] שנת 1657 לבריאת העולם, בהיותו בן 601 שנה, שבעה ימים לאחר שחזרה היונה עם העלה זית בפיה, שלח אותה נח בפעם השלישית, בפעם הזאת היונה לא חזרה אליו אל התיבה[50]. ביום הזה[51] חרבו פני האדמה, דהיינו שנעשו כמין טיט שקרמו פניה מלמעלה.

ומה היו מאכילים את החיות הבהמות והעופות בתיבה? אמר רבי עקיבא: דבלה (תאנה) היו כולם אוכלים. ורבותינו אמרו, לא, אלא כל אחד ואחד מכל מין ומין האכיל מה שלמד וכו', יש בהמה שאוכלת בשעה אחת ביום ויש בשתים ויש בשלוש ויש בשליש הלילה ויש באמצע הלילה ויש בקרות הגבר. אמרו רבותינו, שנים עשר חודש שהיה נח בתיבה, לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה שהיה עוסק וזן הבריות שעמו. פעם אחד שהה נח לזון את הארי, הכישו הארי ויצא צולע מן התיבה, שנאמר: וישאר אך נח [52].

בתאריך כז' חשוון[53] שנה זו יבשה הארץ. אז יצאו נח אשתו ושלושת בניו ושלושת כלותיו מן התיבה[54]. נח ומשפחתו היו בתיבה מתאריך יז' בחשוון שנת 1656 לבריאת העולם  עד תאריך כז' בחשוון שנת 1657 לבריאת העולם, סך הכל 365 ימים (שנת חמה אחת).

כאשר יוצא נח מהתיבה, הוא בונה[55] מזבח ה' בירושלים[56] ומקריב עליו מן הבהמות הטהורות והעופות הטהורות[57]. המדרש[58] אומר, שכיוון שנח היה בעל מום, שהרי הכישו הארי בתיבה, לכן לא הוא הקריב בפועל את הקורבן, אלא, שם בנו הקריב תחתיו.

כאשר מריח ה' בריח הקורבן נשבע שלא להביא עוד מבול על העולם[59], וכסימן לקיום ההבטחה ולברית נותן ה' את הקשת בענן[60].

הקב"ה מברך את נח ואת בניו: פרו ורבו ומלאו את הארץ[61]. כ"כ מתיר לנח את אכילת הבשר דבר שנאסר על אדם הראשון[62].

לאחר שיוצא נח מהתיבה[63] הוא נוטע כרם מזרעי ענבים שהכניס עימו לתיבה[64]. באותו היום[65] שנטע את הכרם גדל הכרם ובו ביום עשה ממנו יין ובו ביום שתה והשתכר[66] והתגולל בתוך אהלו[67]. והפסוק אומר[68]: ויחל נח איש האדמה…  אומר המדרש[69]: נתחלל ונעשה חולין. חם בנו ראה את אביו מתגולל שיכור באהלו[70] והלך וסיפר לשם ויפת אחיו, שם ויפת לקחו בגד כדי לכסות את אביהם וכדי לא לראות את ערוות אביהם הם נכנסו לאהלו כאשר גבם אל אביהם ופניהם אחורנית וכך כיסו את אביהם השיכור[71].

לאחר שמתעורר נח מיינו הוא יודע[72] את אשר עשה לו חם בנו הקטן ולכן מקלל אותו "ארור כנען[73] עבד עבדים יהיה אחיו". ואת שם ויפת שכיסו אותו הוא מברך "ברוך ה' אלקי שם ויהי כנען עבד למו", "יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו"[74].

בשנת 1658 לבריאת העולם בהיותו בן 602 שנה נולד נכדו ארפכשד בן שם.

בשנת 1693 לבריאת העולם  בהיותו בן 637 שנה נולד נינו שלח בן ארפשד.

בשנת 1723 לבריאת העולם בהיותו בן 667 שנה נולד בן נינו עבר בן שלח.

בשנת 1757 לבריאת העולם בהיותו בן 701 שנה נולד נכד נינו פלג בן עבר.

בשנת 1786 לבריאת העולם בהיותו בן 730 שנה נולד נינו אשכנז בן גומר בן יפת.

בשנת 1787 לבריאת העולם בהיותו בן 731 שנה נולד נין נינו רעו בן פלג.

בשנת 1819 לבריאת העולם בהיותו בן 763 שנה נולד צאצאו שרוג בן רעו.

בשנת 1849 שנה בהיותו בן 793 שנה נולד צאצאו נחור בן שרוג (סבא של אברהם אבינו).

בשנת 1878 לבריאת העולם בהיותו בן 822 שנה נולד צאצאו תרח בן נחור (אבא של אברהם אבינו).

בשנת 1893 בהיותו בן 837 שנה נולד צאצאו אבימלך מלך פלישתים.

בשנת 1908 לבריאת העולם בהיותו בן 852 שנה נולד נינו נמרוד בן כוש.

בשנת 1948 לבריאת העולם בהיותן בן 892 שנה נולד צאצאו אברם הוא אברהם אבינו.

בשנת 1996 לבריאת העולם בהיותו בן 940 שנה התרחש המעשה עם מגדל בבל ודור הפלגה[75] שאסף נמרוד את בני דורו כדי לבנות מגדל שראשו בשמים והתכוונו למרוד בבורא עולם[76]. והענישם ה' על ידי שבלל את שפתם והחריב את המגדל[77] והפיצם על פני כל העולם.

בשנה זו נפטר נכד נינו פלג בן עבר.

בשנת 1997 לבריאת העולם בהיותו בן 941 שנה נפטר צאצאו נחור בן שרוג.

שנה לאחר מכן בשנת 1998 לבריאת העולם הושלך אברם לכבשן האש ונעשה לו נס וניצל ואילו אחיו הרן שנזרק עמו לכבשן האש נשרף ומת.

נח חי לאחר המבול עוד 350 שנה ונפטר בגיל 950 שנה[78] בשנת 2006 לבריאת העולם (לפני 3776 שנה).

[1] ספר הישר פרשת בראשית. ובקונטרס למכסה עתיק לגרח"ק שליט"א מביא בשם מדרש כת"י ששם אמו של נח היה שמה בת אנוש.

[2] בראשית פרק י'.

[3] בראשית פרק י' וספר הישר פרשת נח.

[4] ספר הישר פרשת ישב.

[5] בראשית פרק ה' פסוק כח'-כט'.

[6] מתושלח קרא לו נח לאמר נחה האדמה ושקטה מהשחית בימיו, ולמך אביו קראו מנחם, לאמר, זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה' (ספר הישר פרשת בראשית).

[7] אומר המדרש תנחומא פרשת נח אות ה': תמים, שנולד מהול.

[8] מדרש תנחומא פרשת בראשית אות יא'.

[9] לדעת רבי אבא בר כהנא בבראשית רבה פרשה כג' אות ד', נעמה אשתו של נח היא נעמה בת למך וצלה המוזכרת בבראשית פרק ד' פסוק כב' (אולם דעת רבנן שם היתה נעמה אחרת) וכך כותב גם רש"י על הפסוק הנ"ל, לפי זה אשתו של נח הייתה מצאצאי קין. אולם ספר הישר בפרשת נח כותב שנעמה אשתו של נח היא נעמה בת חנוך אחותו של מתושלח. ולדעת תולדות אדם עמוד ה' שם אשתו של נח, אמורע בת ברכיאל.

[10] למה נקרא צדיק? אומר המדרש: שזן את בריותיו של הקב"ה, כמו יוסף שזן את בריותיו של הקב"ה, לכן גם יוסף נקרא צדיק (תנחומא פרשת נח אות ה').

[11] מסכת סנהדרין דף קח' עמוד א'. כ"כ מימרא זאת מובאת במדרש בראשית רבה פרשת נח  פרשה ל' אות ט' ובמדרש תנחומא פרשת נח אות ה' בשמות אחרים.

[12] אם האדם חטא, בהמה חיה ועוף מה חטאו? אלא שאף הם השחיתו דרכם ובאו מין שבאינו מינו. פירוש נוסף, אמר ה' הכל נברא בשביל האדם וכיוון שהוא כלה מה צורך לי באלו (רש"י בראשית פרק ו' פסוק ז')

[13] למה הפסוק מדגיש גם שנח היה איש צדיק וגם שמצא חן בעיני ה'? שאפשר היה לחשוב שלא היה ראוי להינצל מן המבול, אלא שמצא חן בעיני ה', לכן מודיע הכתוב שהיה צדיק, אולם כיוון שכל דורו היו רשעים ונגזרה הגזירה ולכן גם הצדיקים היו צריכים למות בגלל הגזירה, לכן אמר הכתוב שנח מצא חן בעיני ה', לכן בגלל שהיה צדיק וגם מצא חן בעיני ה' לכן ניצל מן המבול (תולדות יצחק לרבי יצחק קארו סוף פרשת בראשית).

[14] 120 שנה לפני המבול, כדי שיראו אותו אנשי דור המבול עוסק בבניית התיבה וישאלו אותו, למה הוא בונה את התיבה ויגיד להם שה' עתיד להביא מבול על העולם ואולי יחזרו בתשובה (בראשית רבה פרשה ל' אות ז' ורש"י בראשית פרק ו' פסוק יד') ולדעת ספר הישר פרשת נח, 120 שנה לפני המבול אמר ה' לא ידון רוחי באדם וכו' ואז ציווה על מתושלח ונח לדבר אל בני האדם שיחזרו מדרכם הרעה ואילו את תיבה בנה במשך 5 שנים ולדעת פרקי דרבי אליעזר הגדול פרק כג' בנה את התיבה במשך 52 שנה.

[15] ספר הישר פרשת נח, ונעמה היתה בת 580 שנה כאשר נישאה לנח.

[16] בראשית פרק ה' פסוק לב'.

[17] ויקרא שמו יפת לאמר: יפת אלוקים לי בארץ (ספר הישר פרשת נח).

[18] בבראשית פרק יא' פסוק י' כתוב ששם היה בן 100 שנה כאשר נולד בנו ארפכשד וזה היה שנתיים לאחר המבול. הרי ששם היה בן 98 במבול. א"כ נח אביו היה בן 502 כאשר נולד שם שהרי נח במבול היה בן 600 שנה.

[19] ויקרא שמו שם לאמר: שמני אלוקים שארית לחיות בקרב הארץ ( ספר הישר פרשת נח)

[20] ספר הישר פרשת נח.

[21] בראשית פרק ו' פסוק יט'-כ'. אומר המדרש: אמר לו נח וכי קניגי (צייד חייה ועוף הבקי בכל המיניים) אנא? אמר ליה: מה איכפת לך, מובאים אין כתוב, אלא הבאים – מאליהן היו באים (בראשית רבה פרשה לב' אות ח').

[22] בראשית פרק ז' פסוק ב'-ג'.

[23] בראשית פרק ו' פסוק כא'.

[24] ספר הישר פרשת נח.

[25] מדרש תנחומא פרשת נח אות ה'.

[26] מדרש רבה פרשה לב' אות ז' וכן דעת רב במסכת סנהדרין דף קח עמוד ב' וכן כתב רש"י בפשטות על הפסוק "כי לימים עוד שבעה" בראשית פרק ז' פסוק ד'.

[27] צרור המור לרבי אברהם סבע פרשת נח.

[28] התאריכים של ההתרחשויות בשנת המבול נכתבו על פי שיטתו של רש"י כפי שמופיעה בפירושו על התורה, אולם יש שיטות נוספות לגבי התאריכים של ההתרחשויות בעת המבול, כגון: סדר עולם רבה, הרמב"ן ועוד.

[29] לדעת רבי אליעזר המובא בסדר עולם רבא פרק ד'. אולם לדעת רבי יהושע שם, החודש השני הוא חודש אייר ולשיטתו המבול החל בתאריך יז' באייר.

[30] בראשית פרק ז' פסוק יא'.

[31] רבי יוחנן אמר: נח מחוסר אמנה היה, אילולי הגיעו המים עד קרסוליו לא היה נכנס לתיבה (בראשית רבה פרשה לב' אות ו').

[32] בראשית פרק ז' פסוק יב'.

[33] בראשית פרק ז' פסוק כג'.

[34] פרקי דרבי אליעזר הגדול פרק כג'.

[35] דברים פרק ג' פסוק יא'

[36] בראשית פרק ז' פסוק כד'.

[37] רש"י בראשית פרק ח' פסוק ג'.

[38] רש"י בראשית פרק ח' פסוק ד'.

[39] בראשית פרק ח' פסוק ד'.

[40] רש"י בראשית פרק ח' פסוק ה'.

[41] בראשית פרק ח' פסוק ה'.

[42] רש"י בראשית פרק ח' פסוק ו'.

[43] בראשית פרק ח' פסוק ו'.

[44] הגמרא במסכת סנהדרין דף קח עמוד ב' מביאה טעם למה העורב יצא ושב מיד, שאמר העורב לנח בוראך שונא אותי ואתה שונא אותי, בוראך שונא אותי שאמר להביא אל התיבה מהטהור שבעה שבעה  ואילו הלא טהור שניים שניים, ואתה שונא אותי שלא בחרת לשליחות עוף טהור שיש שבעה ממנו אלא דווקא אותי אתה שולח בשליחות זו, שאם יקרה לי משהו ואמות הרי שהמין שלי נכחד מהעולם, אולי אתה עושה זאת מתוך כוונה שאכן אמות ותוכל לקחת את אשתי? עונה לו נח: רשע, הרי את המותר לי (אשתי) ה' אסר עלי בתיבה כל שכן את האסור לי…

[45] רש"י בראשית פרק ח' פסוק ח'.

[46] בראשית פרק ח' פסוק ח'-ט'.

[47] רש"י שם.

[48] בראשית פרק ח' פסוק י'-יא'.

[49] רש"י שם.

[50] בראשית פרק ח' פסוק יב'.

[51] רש"י בראשית פרק ח' פסוק יג'.

[52] מדרש תנחומא פרשת נח אות ב' ואות ט'.

[53] בראשית פרק ח' פסוק יד'-טו'.

[54] ולמה לא יצא מיד כשיבשה הארץ בתאריך א' תשרי? אומר המדרש: אמר נח כיוון שברשות הקב"ה נכנסתי לתיבה, עכשיו איני יוצא אלא ברשות. נגלה אליו הקב"ה שנאמר: וידבר אל נח לאמר צא מן התיבה אתה ואשתך וכו'. (תנחומא פרשת נח אות ח').

[55] בראשית פרק ז' פסוק יא'. אומר המדרש: ויבן מלשון נתבונן. אמר נח, מפני מה ציווני הקב"ה וריבה בטהורים יותר מהטמאים? אלא להקריב מהן קורבן. מיד, ויקח מכל הבהמה הטהורה וכו' (בראשית רבה פרשה לג' אות ט').

[56] במזבח שעליו הקריב אדם הראשון. בראשית רבה פרשה לד' אות ט'.

[57] בראשית פרק ח' פסוק כ'.

[58] ויקרא רבה פרשה כ' אות א', תנחומא פרשת נח אות ט'.

[59] בראשית פרק ח' פסוק כא' ופרק ט' פסוק יא'.

[60] בראשית פרק ט' פסוק יג'-יז'. וכאשר נראית הקשת בענן זהו סימן שה' היה צריך להביא מבול לעולם בגלל מעשיהם של בני האדם ואינו מביא מבול בגלל ההבטחה והברית שכרת עם נח.

[61] וכל זמן שהיו בתיבה נאסרה עליהם הפריה והרביה, שנאמר ובאת אל התיבה, אתה ובניך (לעצמן) ואשתך ונשי בניך (לעצמן), כיוון שיצא מן התיבה התיר לו שנאמר: צא מן התיבה אתה ואשתך, ובניך ונשי בניך. (בראשית רבה פרשה לא' אות יב' ופרשה לד' אות ז'). ולמה נאסרה עליהם הפריה והרביה בתיבה? משום שבשעה שהעולם נתון בצרה ובחורבן אסור לאדם להזקק לפריה ורביה, שלא יהיה הקב"ה עוסק בחורבן העולם והוא בונה (תנחומא פרשת נח אות יא').

[62] בראשית פרק ט' פסוק ג', מסכת סנהדרין דף נט' עמוד ב': אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב (בראשית פרק א' פסוק כט') לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם וכשבאו בני נח התיר להם שנאמר (בראשית פרק ט' פסוק ג') כירק עשב נתתי לכם את כל.

[63] מפשטות הכתובים ומדברי המפרשים, משתמע שהמעשה הזה היה מיד לאחר יציאתם מן התיבה. אולם לדעת רבי נחמיה המובא במדרש בראשית רבה (פרשת נח פרשה לו' אות ז') המעשה קרה מספר שנים לאחר המבול, שרבי נחמיה מפרש שם, למה קילל נח את כנען ולא את חם? אומר רבי נחמיה שכנען ראה והגיד להם, לכן קילל אותו, וכידוע על פי המפורש בפסוקים ילדיהם של שם חם ויפת נולדו רק לאחר המבול.

[64] מדרש בראשית רבה פרשה לו' אות ג', תנחומא פרשת נח אות טו'.

[65] רבי חייא בר אבא במדרש בראשית רבה פרשת נח פרשה לו' אות ד', מדרש תנחומא פרשת נח אות יג'.

[66] וכיצד קרה שבו ביום עשה פירות ובו ביום בצר, דרך, עשה יין והשתכר? כותב המדרש תנחומא פרשת נח אות יג': אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כשבא נח ליטע כרם, בא שטן ועמד לפניו. אמר לו, מה אתה נוטע? אמר לו, כרם. אמר לו, מה טיבו? אמר לו, פרותיו מתוקים, בין לחים בין יבשים, ועושין מהן יין המשמח לבבות, דכתיב, "ויין ישמח לבב אנוש" (תהילים פרק קד' פסוק טו'). אמר לו שטן, בא ונשתתף שנינו בכרם זה. אמר לו לחיי, מה עשה שטן? הביא כבש והרגו תחת הגפן, אחר כך הביא ארי והרגו שם, ואחר כך הביא חזיר והרגו, ואחר כך הביא קוף והרגו תחת הכרם והטיפו דמן באותו הכרם והשקו בדמיהן. רמז לו, שקודם שישתה אדם מן היין, הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. שתה כהוגן, הרי הוא גיבור כארי ואומר אין כמותו בעולם. כיון ששתה יותר מידי, נעשה כחזיר מתלכלך במי רגלים ובדבר אחר. נשתכר, נעשה כקוף עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע מה יעשה. וכל זה, אירע לנח הצדיק.

[67] בראשית פרק ט' פסוק כ'-כא'.

[68] בראשית פרק ט' פסוק כ'.

[69] בראשית רבה פרשה לו' אות ג'.

[70] רש"י בפרשה כותב בשם המדרש (בראשית רבה פרשה לו' אות ה'), שחם סירס את נח אביו, כדי שלא יביא בן רביעי ואז ירושת העולם תתחלק לארבעה במקום לשלושה.

[71] בראשית פרק ט פסוק כב'-כג'.

[72] כיצד ידע? אומר התרגום יונתן בן עוזיאל בראשית פרק ט' פסוק כד', בחלום הגידו לו.

[73] הטעם שהקללה היא על כנען בנו של חם ולא על חם, מביא המדרש רבה (פרשה לו' אות ז') שני  פירושים: רבי יהודה סובר כיוון שכבר התברך חם ע"י ה' יחד עם אחיו לאחר היציאה מן התיבה לא היה ניתן להחיל עליו קללה לכן קילל את בנו (והסיבה שקילל דווקא את כנען שהיה הרביעי בבניו ולא את האחרים, כיוון שחם מנע ממנו להביא בן רביעי לכן קילל את בנו הרביעי, ובמדרש תנחומא (פרשת נח אות טו') מביא בשם רבי יהודה טעם נוסף, כיון שכנען נתעבר בתיבה, וזה היה נגד ציוויו של הקב"ה שאסר עליהם תשמיש בתיבה, לכן כאשר קיללו קילל את כנען שבא באיסור), רבי נחמיה אומר שכנען הוא זה שסיפר לאחים שנח מתגולל שיכור לאוהל ולכן קיללו.

[74] בראשית פרק ט' פסוק כד'-כז'. ואומר המדרש בראשית רבה פרשה לו' אות ו' בשם רבי יוחנן: שם שהתחיל ראשון במצווה זכה לטלית, יפת שהצטרף לאחיו זכה שצאצאיו יזכו לקבורה, כמו שכתוב ביחזקאל פרק לט' פסוק יא': וְהָיָ֣ה בַיּ֣וֹם הַה֡וּא אֶתֵּ֣ן לְגוֹג֩ ׀ מְקֽוֹם־שָׁ֨ם קֶ֜בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל גֵּ֤י הָעֹֽבְרִים֙ קִדְמַ֣ת הַיָּ֔ם וְחֹסֶ֥מֶת הִ֖יא אֶת־הָעֹֽבְרִ֑ים וְקָ֣בְרוּ שָׁ֗ם אֶת־גּוֹג֙ וְאֶת־כָּל־הֲמוֹנֹ֔ה וְקָ֣רְא֔וּ גֵּ֖יא הֲמ֥וֹן גּֽוֹג. וחם נענש שצאצאיו יפלו בשבי אשור (בנו של שם) וילכו ערומים ויחפים לשבי, כמו שכתוב בישעיהו פרק כ' פסוק ד': כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃

[75] בראשית פרק יא' פסוק א'-ט'.

[76] המדרש רבה בפרשת נח פרק לח אות ו' מביא שני פירושים, האחד שבנו מגדל מתוך כוונה לשים בראשו פסל של עבודה זרה ולתת חרב בידו ויגידו שהוא נלחם בבורא עולם, ופירוש שני, אמרו כל 1656 שנה הרקיע מתמוטט, בואו ונעשה לו סמוכות בארבע כנפות הארץ כדי להחזיק אותו.

[77] הגמרא במסכת סנהדרין דף קט' עמוד ב' אומרת: אמר רבי יוחנן: מגדל שליש נשרף, שליש נבלע, שליש קיים.

[78] בראשית פרק ט' פסוק כח'-כט'.