כל תפילה שלנו, כל תחינה וכל בקשה – נאגרת בבית גנזיו של הקב"ה,
וסופה לשאת פרי הילולים ביום מן הימים. ה' יתברך, אבינו האוהב אותנו עד אין סוף,
ישתמש בודאי בתפילות הללו בכדי להשפיע עלינו שפע של ברכה והצלחה בזמן בו נהיה זקוקים להם! עלינו רק לסמוך עליו,
להפקיד את תפילותינו בבית גנזיו, ולהאמין באמונה שלימה כי הוא ישתמש בזכותן בזמן המתאים והראוי ביותר.

גם כאשר מתפללים על חולה ורח"ל החולה נפטר, בל נחשוב שהתפילות לא התקבלו, שהתפילות נאמרו לבטלה. תפילות שלא עזרו לחולה זה יעזרו לחולה אחר, יעזרו למתפלל עצמו בעיתות צרה אחרות,
אולי אותן תפילות יעזרו לאותו נפטר שצריך זכויות בבית דין של מעלה. שום דבר אינו חוזר ריקם.

בענין זה, אמרתי דברים נפלאים אחר פטירתה של חמותי, הרבנית מן ע"ה.

היה זה כאשר חלתה ונזקקה לניתוח מסובך בראש. לאחר הניתוח היא לא התעוררה מתרדמתה, איבדה את הכרתה למשך שבוע ימים, ולאחריו עלתה נשמתה אל גנזי מרומים.

לאחר זמן נודע לי כי במשך אותם ימים הרי גורל, בהם היתה תלויה בין חיים למוות, כל עולם הישיבות סער בתפילה עבור החלמתה. בכל הישיבות בהן אחזו בניה וחתניה בתפקיד כלשהו – הרבו להעתיר לרפואתה, פרקי תהלים נאמרו לאחר התפילות, צדיקי הדור עמדו בתפילה והתפללו לרפואתה השלימה. כמה תפילות, זעקות, שוועות ותחינות בקעו מלבבות טהורים להחלמתה, והנה עינינו הרואות כי לא היה בכל אותן תפילות כדי להצילה ממוות לחיים, והיא נפטרה לבסוף לבית עולמה.

וכאן, יכולים אנו לטעות ולסבור כי כל אותן התפילות שבו ריקם. עלולים אנו להעלות בדעתנו כי בכל הזעקות והתחינות לא היתה כל תועלת,
והן נדחו מלפני כסא הכבוד ולא נתקבלו לפני מלך שומע תפילה. אולם האמת היא כי מכל אותן תפילות לא אבדה אפילו אחת! מכל אותן תחינות – לא שבה אפילו אחת ריקם!
כל אותן זעקות התקבלו באהבה לפני כסא הכבוד, אפילו מילה אחת קטנה לא אבדה! אפשר שהתפילות אשר התפללו עמך בית ישראל, ובהם בני התורה,
לרפואתה של חמותי – הועילו לבניה ולנכדיה אשר הותירה אחריה. אפשר שהן נרשמו בספר הזכרונות והן מגינות על עם ישראל כולו מצרות צרורות,
ואפשר אף שהן מסייעות לחמותי במקום בו היא נמצאת בעולם האמת, ומליצות עליה יושר בפני כסא הכבוד ובית דין של מעלה! אולם דבר אחד ברור: אף תפילה לא שבה ריקם, אף שוועה לא אבדה ואף תחינה לא יצאה לבטלה!

(תפארת שמשון – פרשת וירא – עמוד ריד)

לרפואת מרדכי בן רחל