בניית בית יהודי ראוי, שבתוכו תשרור אוירה של שלום,
היא עבודה רוחנית לא קלה. יצירת הרמוניה בין בני זוג היא התמודדות וצריך סייעתא דשמיא מרובה בכדי להצליח. בכל עניני התורה והמצוות,
מצינו יסוד חשוב להצלחה והוא ענין ההכנה. לא ליפול לתוך מעשה מצוה מבלי הכנה. התפילה תראה אחרת לגמרי כאשר קודמת לה מחשבה של הכנה. "סוף במחשבה תחילה", ומעלת הקדמת המחשבה להשפיע על הצלחת מעשה המעשה.
הרגילות בהתנהגות בין בני האדם, שלא חושבים הרבה לפני שיחה משותפת, התגובות הן מידיות – "ישר ולענין". אך כשחושבים שהכנסת אורחים היא מצוה כקבלת פני השכינה, ודאי שסבר הפנים וצורת קבלת האורחים תהיה בצורה מושלמת ומוצלחת יותר.
כך לפחות, צריכה להיות ההכנה למצות השלום כלפי האשה. שמעתי מהגה"צ המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, שאמר כהדרכה לחתן, שבכל יום יעצור ויחשוב "מה עשיתי היום עבור ה'שלום בית' שלי?" צורת ההתנהגות בבית אינה קבועה מראש, אלא מציאות שמשתנית בכל יום ממצב למצב. וצריך האדם לחשוב מחשבה קודם למעשה מהי הדרך הנכונה להתנהג עכשיו.
כשההנהגה נקבעת מתוך שיקול דעת, ולא כמהלך המתנהל מעצמו, כשעושים עסק מחיי הנשואין, ודאי שההצלחה מרובה יותר. אין גבול להשתדלות הנצרכת להצלחת חיי הבית היהודי הכשר. כשם שבחור צריך להכין את עצמו קודם החתונה לקראת המצב החדש אליו זכה להגיע, כך צריכים אברכים לחזור ולשמוע, לשוב ולהתייעץ, במהלך שנות נישואיהם, כיצד עליהם לנהל את ביתם בדרך הנכונה. תועלת מרובה צומחת מהכנה ראויה לכל מצב המתחדש במשך החיים.

(תפארת אבות – הבית היהודי – עמוד יז)