פתיחת כל השערים – ככה עושים את זה

דאין לך פותח שערי השפעה טובה מן השמים כמו שירות ותשבחות.
שמיד כאשר מראה פנים צהובות כלפי מעלה, מקיים הקב"ה בו, ה' צילך, ומראה לו אף הוא פנים צהובות,
ונפתחים לו שערי ברכה וישועה. וכלל גדול הוא שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, ובמקום ששורה השכינה הקדושה ודאי ששם מצויה הברכה,
וסגולה עצומה היא זו, כאשר האדם בצרה ושערי ברכה סגורים לפניו, שיתבונן ברוב טובותיו יתב' – על כל העולם בכלל, ואליו בפרט, וכמש"כ במסילת ישרים פ"ח וז"ל, והנה אין לך אדם באיזה מצב שימצא, אם עני ואם עשיר אם בריא ואם חולה שלא יראה נפלאות וטובות רבות במצבו, כי העשיר והבריא כבר הוא חייב לו יתב' על עושרו ועל בריאותו, העני חייב לו שאפילו בעניו ממציא לו פרנסתו דרך נס ופלא ואינו מניחו למות ברעב, החולה על שמחזיקו בכובד חליו ומכותיו ואינו מניחו לרדת שחת, וכן כל כיוצא בזה, עיין שם,
ויתבונן בזה הרבה עד שיבוא לידי שירה, ואין ספק שיש מצבים שקשה מאד לבוא לידי זה,
אבל כך היא עצתו הנפלאה של ירמיהו הנביא, שאם עוללים עטופים ברעב, ירונן בחשכת לילה, ואז לילה כיום יאיר לו, כחשיכה כאורה. זאת ועוד, כל טובה המגיעה לאדם הרי באותו הרגע נפתח לו שער, ועל כן ההנהגה הנחוצה מאד למעשה, שעל כל טובה וברכה שמקבל, מיד להודות ולשבח את הקב"ה,
ועי"כ ישאר פתוח השער שנפתח לו לרגע, הן לענין הטובה הזו עצמה שתשאר לו לתמיד, והן לענין שיושפעו לו עוד ברכות. אבל אם אינו מודה ומשבח תיכף, עלול הוא לאבד גם טובה זו אם יסגרו שערי הברכה,
וכלל גדול הוא שצריך לדעת, שער משנפתח – קל יותר להחזיקו פתוח מלפותחו מחדש. ואתה אחי שמע יסוד גדול באופן כללי – אין לך דבר המביא ברכה וישועה כמו השמחה והטוב לבב,
ואין לך דבר המביא רעות וצרות כמו העצבות, וכלשון הפסוק, (איוב ג) כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי. וכאשר קורה לאדם הפסד מסויים, ובא על ידי כך לעצבות, ההפסד בממון שעלול לבוא כתוצאה מעצבותו, גדול הוא לאין ערך מההפסד שקרה וגרם העצבות, ובמקום שיש שמחת הלב ואור החדוה שם שורה הברכה וההצלחה.

(שערים בתפילה – רינה – עמוד נו)