מי שהרבה לפשוע עד שירד לעומקא דתהומא,

ואף בראות עצמו שטובע בעומק שאול, עכ"ז אל יאמר לנפשו נואש,

רק יאמין ברחמי השי"ת וחסדיו שחושב עצות ותחבולות לעזרת בניו אף להיורדים ח"ו לתהום רבה,

ויאמין כי עוד יש מזור ותרופה לתחלואי נפשו, ואם יזכה ויאנח אף אנחה אחת מעומקא דלבא השי"ת יאיר לו,

ומשם יעלהו לאור עולם ולאור באור החיים.

(ישמח ישראל, וירא)