השבת נסיים את ספר בראשית המכונה ספר הישר, אשר מלמדנו אורחות חיים ודרכי אבות ראשונים אשר הם לנו לעיניים. התורה מסיימת את חומש בראשית בברכות יעקב לבניו, כלומר לנו בניו בני בניו יעקב אבינו לא מברך את כולם באותה ברכה ובאופן כללי אלא כל אחד בנפרד מזכיר את שמו וממטיר עליו ברכות, ומדוע לא כולם יחד?
משום שלא כל אחד זקוק למה שהשני זקוק לו. אחד זקוק לתוכחה אחד צריך לדבר עימו ברכות אחד צריך להזהיר אותו וכו וכו.
וזה המסר שיש לנו ללמוד כהורים וכמחנכים 'חנוךצלנער על פי דרכו' זה נכון בברכה בתוכחה בדרך ההתנהגות שלנו כלפיהם. זו הדרל הנכונה לתת לבנים ולתלמידים את הדרך להצלחה. לא ניתן להתייחס לכל הבנים בבית כקולקטיב. וזאת הסיבה גם, שהתורה מפרטת מספר פעמים את שמותם של בני יעקב ומי ילדה את מי ומדוע קראה לו בשם זה בכדי שנדע כל בן יש לו את המהלך שלו וכשם שאין האצבעות שביד שוות אין הבנים שווים, הן בפרצופיהן והן במעשיהם. ואנו צריכים להיות גמישים לפי מה שהוא נער.
ויהי רצון שנזכה להעלות כל אחד ואחד מעלה כפי נפשו אל הדרך העולה בית אל.