ויהי בשלח פרעה

בספרים מבואר מדוע בזמן ישועתם של ישראל נאמר לשון צער אדרבה היה צריך להיות לשון שמחה?

ואחד מן הביאורים הוא שהצער הוא לכך שהיו שראו את השילוח של עם ישראל בפרעה ולא מאת ה' למרות כל המכות הקשות שקבלו המצריים וראו כולם כי פרעה אינו שולט אלא נשלט עדין ראו בו כמשלח ולא ראו את ה' פועל כל זאת לבדו. וברגע שראו בפרעה אחראי לשילוחם הרי שדרגת היציאה ממצריים שונה לחלוטין בראייה ובהסתכלות במקום להבין שה' מנהיג לבדו את העולם למרות כל התלאות שעשה ה' עדין המסר לא נקלט.

עלינו להפנים כי כל מה שקורה בעולם בכל צעד ושעל אין כח אחר זולתו אלא ה' ברוך הוא היחידי שעושה כל פעולה קטנה כגדולה ובכך נקיים במוחש את הנאמר שיוותי ה' לנגדי תמיד