ראיתי בספר שדן בענין הדורש דיון מיוחד.

היה ויכוח בין שני יהודים, ואחד שאל את השני שאלה מאוד נוקבת:

כל ימי הנני מברך בתפילת שחרית את הברכה "שלא עשני גוי". מעודי גרתי בא"י, ולא הכרתי כמעט גוים למעט כמה ערבים שעבדו בבניה בסביבתנו, והללו לא סתרו את הדמות של הגוי כפי שנצטיירה לי: אדם נחות, טמא, רשע, גם הגוי הבינלאומי ודמותו הפוליטית לא רק שלא סתרו אלא אף חיזקו את הדמות השלילית שלו.

והנה, שואל אותו יהודי, כשגדלתי ונסעתי לחו"ל, נתקלתי לראשונה באופן אישי ביותר בגוים חיים, ופשוט קבלתי הלם: הגוי החי סתר לחלוטין את כל מה שחשבתי עליו קודם לכן.

הוא נראה אדם ממש כמוני; הגון, נחמד ומתחשב. נכון, לנו יש את התורה והמצוות ולו אין, אך מהיכן נובעת השנאה הגדולה כלפי הגוי, עד כדי כך שאפילו אמהות חילוניות גמורות, שאינן שומרות שבת, כאשר רק שומעות הן, חלילה, על בן או בת שעומדים להתחתן עם גוי, הן פשוט מתעלפות ונזקקות לטיפול בבית חולים?!

זוהי שאלה אמיתית ונוקבת: מה ההבדל הגדול בין יהודי לגוי?

היום אנחנו לא כ"כ מדברים על הגוי אבל פעם הדבר השנאוי ביותר היה המושג של גוי. הגוים הרגישו זאת, צעקו על כך, ואף הרגו אותנו בגלל זה. אני עצמי חשתי תמיד בתמיהה זו. נולדתי בחו"ל, ופעמים רבות בקרתי אצל רופאים גוים, הם התמסרו אלי במקצועיות, דיברו בכבוד לאבי "כבוד הרב" וכו'. מהי, אפוא, הבעיה הגדולה הטמונה בהתחברות אליהם ?! זו שאלה שכל אחד צריך לתת עליה את הדעת.

והתשובה היא כך, כל דבר בנוי מחיצוניות, פנימיות ופנימיות של פנימיות.

לדוגמא: כששואלים איך עובדת המכונית, האדם הפשוט יאמר לך: "מכניסים את המפתח, לוחצים על הדוושה ועי"ז הגלגלים מתחילים לנוע". א"א להכחיש זאת, אך זה עדיין לא סוף הסיפור'. המבין יותר במכונאות יסביר את הענין מבחינה פנימית: בתוך המכונית ישנו מנוע, ראש מכני, קרבורטור וכו', והם אלו שגורמים למכונית לנסוע. אמנם ישנו הסבר עמוק יותר: כיצד המנוע בעצמו עובד? ישנו צילינדר, הדלק נכנס פנימה וע"י הצתה קטנה מותנעת המכונית. וההסבר המדעי היותר עמוק הוא, שההצתה הזו הנה התפוצצות של גזים, אטומים וכו'.

והנה מי שאינו מבין יאמר שהכל שטויות… אך הרי ברור לכולם שהוא אינו צודק, ולאמיתו של דבר הכל מתחיל מהפנימיות. כידוע כשקונים מכונית ישנה לוקחים אותה למכון לערוך לה "טסט' ולבדוק את מצבה המכני. פעמים רבות, אף שלקונה נראה הכל בסדר מבחינה חיצונית, וכרגע ניתן להגיע בה לנסיעה במהירות גבוהה, אך המכונאי המנוסה לוחש באוזנו שלא יקנה אותה, מאחר ותוך חודשיים המנוע פשוט ישרף.

זהו המשל בגשמיות. גם נפש האדם בנויה רבדים ע"ג רבדים. אילו היינו נוסעים באווירון, ולידינו היה יושב גוי שהיה משוחח עמנו בנימוס – "בוקר טוב, מה שלומך"? וכו'. "אלו שפות הנך דובר"? – "אנגלית וגרמנית". וכשהיינו שואלים אותו "איך קוראים לך"? התשובה היתה: "אדולף שיקלגרובר" [שמו של היטלר ימ"ש]… אעפי"כ כשהיינו מגיעים הביתה היינו מספרים שבעת הטיסה ישב לידינו אדם נחמד… ודאי! וכי הוא היה אומר לנו "אני שונא אותך בגלל שאתה יהודי"?! לא ולא! היינו רואים אצלו אפילו עדינות…

אבל הקב"ה רואה גם את הרבדים הפנימיים ביותר שבתוך נפשות הגוים, והוא "המבדיל בין אור לחושך, בין ישראל לעמים" – ישנו הבדל מהותי בין היהודי הגרוע ביותר לבין הגוי הטוב ביותר, כמו ההבדל שבין האור לחושך! וההיסטוריה מלמדת אותנו להאמין לבורא העולם. לצערנו נוכחנו במקרים שרח"ל רבדים אלו התפרצו כלפי חוץ, כמו השואה האיומה שכולנו מכירים אותה היטב, אשר נעשתה ע"י האומה היפה ביותר, הנחמדה ביותר והמתורבתת ביותר…

(תפארת שמשון – הגדה של פסח – עמוד נ)